מדינת ישראל נ' גור

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של מרמה לפי ס' 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

על פי המתואר בכתב האישום, במהלך שנת 2017 מכר הנאשם נכס מקרקעין בקריית טבעון, בשווי של 2.9 מיליון שקלים. בגין המכירה היה חייב במס שבח. על מנת להקטין את תשלום המס הגיש הנאשם לרשויות מיסוי מקרקעין חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-1.3 מיליון שקלים בגין הוצאות שנבעו לו לכאורה מן העסקה, בעוד שלא נבעו לו ההוצאות נשוא החשבוניות. במעשים אלו מסר הנאשם ידיעה כוזבת לרשויות המס במטרה להתחמק מתשלום מס.

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים. הסדר הטיעון אשר הושג בהליך גישור, כלל הסכמה עונשית לפיה המאשימה תגביל טיעוניה לעונש לחמישה חודשי עבודות שירות, ואילו ההגנה תטען לעונש באופן חופשי.

בהתאם, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות וחוות דעת שהוגשה בעניינו המליצה על הצבתו בבית האבות "משלב" בגבעת המורה.

טיעוני הצדדים

בפתח טיעוניה לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה לכבד את הסדר הטיעון שהושג, בגדרו הובאו בחשבון חומרת העבירות ושיטת הפעולה של הנאשם מחד, ומאידך הסרת המחדל וההגעה להסדר שומה, ההודאה המידית והעבר הנקי.

תחילה עמדה על פגיעתן של עבירות המס בערכים החברתיים המגנים על אוצר המדינה והשוויון בנטל המס, המהווים אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה. עוד ציינה, כי מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לחשיפה, המסבות נזק רב לקופה הציבורית ולכיסו של כל אזרח, ומחייבות הטלת ענישה מחמירה אשר שמה דגש על שיקולי ההרתעה והעדפתם על פני הנסיבות האישיות של מבצעיהן. אשר למקרה שבנדון, ביקשה לזקוף לחומרה את המניע הכלכלי שעמד בבסיס העבירה – הקטנת התשלום למס שבח מתוך בצע כסף מובהק. בהתאם, ובשים לב לפסיקה הנוהגת במקרים של העלמת הכנסות מרשויות המס בסכומים דומים, עתרה למתחם ענישה הנע מ-5 ועד 16 חודשי מאסר, בצירוף עונשים נלווים. לעניין העונש שיש להטיל בתוך המתחם ולצד העובדה כי עבריינות המס הוכרה כמכת מדינה המחייבת החמרה בענישה, הדגישה את הסרת המחדלים המוקדמת וההגעה להסכם שומה, וכן את עברו הנקי של הנאשם והודאתו אשר חסכה זמן שיפוטי יקר. משכך ביקשה לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם חמישה חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסר מותנה וקנס כספי בגובה 5% מן המחדל, אשר יכה בכיסו של מי שניסה לגרוף רווחים קלים.