ת"פ 28500-11-13 מדינת ישראל נ' פרבר

פתח דבר

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד, עבירות על סעיפים 275, 273 ו- 452 בהתאמה לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. הנאשם זוכה מחמת הספק מעבירת איומים על שני חלקיה, וזוכה ממרכיבים עובדתיים מסוימים בעבירת ההפרעה לשוטר.

כמפורט בהרחבה בהכרעת דין, קבעתי כי הנאשם הפריע לשוטר בכך שבעת שהשוטר ביקש לעצור את אחיו הקטין, הוא נעמד עמידה שאינה פאסיבית בין השוטר לאח, קילל את השוטר והעליבו במטרה להפריע להליך המעצר. כמו כן, קבעתי כי הנאשם תקף שוטר בתחנת המשטרה כשבעט בו ברגלו וגרם נזק לרכוש המשטרה כשהשתולל ושבר את תעלת החשמל.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם כבן 21 ומתגורר בבית הוריו. בגיל צעיר הוכר כספורטאי מצטיין על ידי עיריית רמת גן, אולם לצד עיסוקו האינטנסיבי בספורט חווה קשיי הסתגלות וחוסר יציבות במסגרות עד שנשר מלימודיו בגיל 16 כדי לסייע בכלכלת משפחתו. עם הפסקת לימודיו עבד בעבודות מזדמנות עד גיוסו לצה"ל, ממנו שוחרר בעילת "אי התאמה" על רקע מעורבותו בפלילים. כיום עובד כיועץ השקעות.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מכחיש את ביצוע העבירות נושא תיק זה ואף מכחיש שתיית אלכוהול ביום האירוע עובר לביצוע העבירות. הוא הביע בפני עורכת התסקיר התנגדות לקביעת בית המשפט בדבר אשמתו, שלל בעייתיות הנובעת מהתנהגותו והציג עצמו כקורבן לאלימות פיזית ומילולית מצד השוטרים במהלך האירועים. בתסקיר צוין כי הנאשם ביטא זעם ותוקפנות במהלך המפגש, וכי עורכת התסקיר התרשמה כי הוא מתקשה לבחון את התנהגותו האלימה כיוון שממוקד בעמדה הקורבנית שמציג ביחס לאירועים.

שירות המבחן מצא כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע שתיית אלכוהול לצד קושי בקבלת מרות. הוא מצא כי הסיכון להישנות ביצוע העבירות על ידי הנאשם מידת חומרתן של עבירות האלימות הם ברמה בינונית עד גבוהה, זאת על רקע העובדה שאינו נוטל אחריות על מעשיו, מטיל אשמה על השוטרים, מגלה קושי לשמור על יציבות במסגרות שונות ומתקשה לבחון את עצמו ואת דרכי חשיבתו והתנהלותו, אשר הביאו לביצוע העבירות. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית ביחס לנאשם.

טיעוני הדדים

ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, ביקש לראות במכלול המעשים כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש, וטען שהמתחם נע בין מספר חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר. אשר לענישה הקונקרטית, הפנה ב"כ המאשימה לתסקיר שירות המבחן ולמסקנות העולות ממנו בדבר היעדר אופק טיפולי והסיכון הנשקף מהנאשם להישנות ביצוע העבירות. עוד ציין כי חודשיים לאחר הרשעת הנאשם בפניי, הורשע הנאשם בעבירות אלימות בבימ"ש לנוער בגין מעשים שביצע בהיותו קטין מספר חודשים לפני המעשים בתיק זה. הוא עמד על הצורך בהרתעה וטען, לעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי ביחס לנזק שנגרם לרכוש.

ב"כ הנאשם הפנתה בטיעוניה להכרעת הדין ולממצאים שנקבעו בה ולאירועים מהם זוכה הנאשם. היא ציינה כי המעשים אשר היוו בסופו של דבר את עבירת ההפרעה לשוטר היו בדרגת חומרה נמוכה וכן עמדה על הנזק המינורי שנגרם לרכוש. אשר לעבירת תקיפת השוטר ציינה ב"כ הנאשם כי זו נעשתה בשעה שהנאשם שכב על הרצפה ורגליו כבולות וכי ראוי לבחון את המעשים על רקע מכלול האירועים שקדמו להם. ב"כ הנאשם טענה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה גבוהה, בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות העובדה שהגורם המרעיש בעטיו הגיעו השוטרים למקום לא אותר. הסנגורית טענה למתחם שהרף התחתון שלו הוא ענישה מותנית. אשר לנאשם עצמו, טענה הסניגורית כי יש לאבחן בין תיק זה לבין התיק הנוסף בו הורשע הנאשם בבימ"ש לנוער אשר נסיבותיו אינן ברורות, וטענה כי מאז שנת 2014 לא נפתחו לחובת הנאשם תיקים נוספים. ביחס לתסקיר שירות המבחן ולאי לקיחת האחריות מצד הנאשם, טענה כי כיום מקבל הנאשם את החלטת בית המשפט. עוד הפנתה לכך שהוריו של הנאשם נכים והוא גורם משמעותי בכלכלת משפחתו, כך שענישה מחמירה תפגע בו ובבני משפחתו. היא עתרה לעונש צופה פני עתיד ברף התחתון של מתחם הענישה. ביחס לרכיב הפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכוש טענה כי שולם פיצוי בגובה מלוא הנזק על ידי אחיו של הנאשם.