ת"פ 28432-11-11 מדינת ישראל נ' ברי(עציר) ואח'

1.הנאשם הורשע, ביום 22.12.11 (על ידי כב' השופט יקואל), כהודאתו, בכתב האישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים בצוותא חדא, עבירה על סעיפים 406(ב) + 29 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); גניבה בצוותא חדא, עבירה על סעיפים 383(א)(1) + 384 + 29 בחוק וקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה על סעיף 499(א)(1) בחוק.

2.מעובדות כתב האישום עולה כי, ביום 10.11.11 בשעה 10:30 או בסמוך לכך, הגיע נאשם 1, שגיא ברי, לבסיסו הצבאי של הנאשם ואסף אותו ברכבו.

באותן נסיבות קשרו הנאשמים קשר לבצע עבירת התפרצות לדירת מגורים.

בהמשך ולשם קידום הקשר, הגיעו הנאשמים למושב חמד (להלן: "המושב"), התפרצו בצוותא חדא למשק מספר 89 במושב השייך למירית אמסלם שנאנס (להלן: "המתלוננת" ו"הדירה" בהתאמה) בכך שנאשם 1 נכנס לדירה דרך חלון חדר השינה בעוד נאשם 2 ממתין ברכב על מנת להזהיר את נאשם 1 באם יגיע מישהו לדירה.

בנסיבות אלו, גנבו הנאשמים בצוותא חדא, שתי קופסאות תכשיטים אשר הכילו תכשיטי כסף וזהב, שרשרת יהלום, שרשרת חוליות מזהב, צמיד זהב, צמיד פרחים מזהב ותכשיטים נוספים (להלן: "הרכוש") בכך שנטלו ונשאו את הרכוש מחוץ לדירה ללא הסכמת המתלוננת.

3.ביום 22.12.11 הצדדים הגיעו להסדר, במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום הורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, כשעמדת המאשימה היא למאסר בפועל.

4.בעניינו של הנאשם התקבלו חמישה תסקירי שירות המבחן. אשר בסופו של יום העלו המלצה לענישה הרתעתית בדמות מאסר על תנאי לצד פיצוי הולם למתלוננת. אך לא עלתה המלצה טיפולית בעניינו.

א.מהתסקיר הראשון עולה כי, הנאשם כבן 22, רווק, סיים את חוק לימודיו ושירת בצבא למשך 10 חודשים עד למעצרו בתיק דנן. בצבא גילה הנאשם בעיות משמעת ונשפט בגינן לחודשיים מאסר ועל רקע נפקדות הוצאו נגדו צווי ריתוק. הוא מסביר זאת על רקע כעסו כלפי המסגרת הצבאית שדחתה את בקשותיו להתקבל לתפקידים אותם רצה.

הנאשם הינו הבן הבכור, לו שלושה אחים, אביו סובל מנכות ואמו עובדת לפרנסת המשפחה.

בהתייחס לעבירות נשוא כתב האישום, ביטא הנאשם תחושות צער וחרטה, הסביר כי הרקע לביצוען הינן מצוקה כלכלית קשה ותחושות תסכול שחווה בעקבות היעדר יכולת מצדו להשוות את מצבו למצבם של חיילים אחרים בבסיס.

עוד ביטא הנאשם תחושות בושה ומבוכה לנוכח מעשיו, כשמייחס לעצמו את החלק המינורי והפאסיבי כתצפיתן, באופן שטשטש לו את חומרת התנהגותו.

בעקבות מעורבותו של הנאשם במקרה דנן, הוא גילה מחשבות אובדניות ופונה לבית חולים אך שוחרר לאחר בדיקת פסיכיאטר ושלילת נזקקות טיפולית.