ת"פ 27949-04-14 מדינת ישראל נ' זבידאת ואח'

לפני בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי ו/או חסד"פ).

על אף שמנסחי הבקשה (סנגוריהם של 3 הנאשמים) הכתירו את הבקשה, כבקשה לקבלת חומרי חקירה, אף לפי סעיפים 108 לחסד"פ ולסעיפים 5(א) ו 11 לחוק המרשם הפלילי, הרי במהותה, על פי תוכנה, מדובר בבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, ולפיכך אתייחס אליה ככזו.

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של הפרעה לשוטרים, איומים והעלבת עובד ציבור.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 11.4.14 בהיותם בתחנת פתח תקווה, בתא מעצר ומאוחר יותר בניידת משטרתית ובמתחם נחשון סמוך לבית המשפט בפתח תקווה, הפריעו הנאשמים לשוטרים, קיללו אותם ואיימו עליהם.

שלושה ראשים לבקשת ההגנה:

1. קבלת גיליון רישום פלילי, רישום משמעתי לרבות מב"ד, תיקים פתוחים וסגורים של השוטר המתלונן ושל עדי התביעה השוטרים שנכחו במקום.

2. חומר חקירה ממח"ש ונימוקי הסגירה.

3. נהלי המשטרה בהקשר להחזקת עצורים בתאי מעצר ותחנות משטרה.

    

   התביעה הסכימה להעביר מתוך נהלי המשטרה את החלקים הרלוונטיים (עמ' 8 ש' 23 לפרוט' הדיון מיום 4.12.14); טענה שאין ולא נפתח תיק במח"ש בגין אירוע זה, בין השאר, מכיוון שהנאשמים בחרו לא להתלונן במח"ש (שם, עמ' 9 ש' 29); התנגדה לבקשה המפורטת בסעיף 1 דלעיל וטענה שאין להעביר את המידע המבוקש על המתלונן ו/או העדים מכיוון "שרישום פלילי ו/או משמעתי, של השוטרים בתיק זה, ככל שקיים רישום, איננו חומר חקירה ואינו רלוונטי להגנת הנאשמים..." (ר' תשובת המדינה לסנגורים בכתב מיום 29.10.14).