מדינת ישראל נ' זאיד ואח'

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של מרמה עורמה או תחבולה – עבירה לפי סעיף 220 (5) לפקודה (3 עבירות).

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם 1 הינו טכנאי שיניים, והנאשם 2 הינו רופא שיניים.

במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, אך לכל המאוחר החל משנת 2017, ועד שנת 2019 (להלן: "התקופה הרלוונטית לכתב האישום") ניהלו הנאשמים מרפאת שיניים ברח' הגפן 53, קריית ביאליק (להלן: "העסק").

הנאשמים הפעילו את העסק והעניקו במסגרתו טיפולי שיניים עבור לקוחות.

הנאשמים חייבים להודיע לפקיד השומה על התחלת התעסקות על פי הוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), לנהל פנקסי חשבונות בהתאם לפקודה ולהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג – 1973 (להלן: "ההוראות"), ולדווח על הכנסותיהם באמצעות הגשת דוחות שנתיים כמתחייב לפי סעיפים 131 ו-132 לפקודה.

במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשמים הפיקו הכנסות מהעסק בסכום שלא פחת מסך של 1,322,190 ₪ כפי שיפורט להלן.

הנאשמים במעשיהם פגעו בקופה הציבורית ובשוויון נטל המס, אי הודעה לפקיד השומה על תחילת העיסוק וניהולו בהתעלם כליל מחובותיהם החוקיות של הנאשמים כלפי רשויות המס, מונע מפקיד השומה את היכולת לבחון את הכנסותיהם ולקבוע את סכום המס המתחייב וגבייתו בהתאם לחוק.

במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, השתמשו הנאשמים במרמה ערמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס בדרכים המפורטות להלן:

הנאשמים בכוונה להעלים מרשויות המס את מקור ההכנסה בשלמותו, לא הודיעו לפקיד השומה על תחילת עיסוקם.

הנאשמים לא ניהלו פנקסי חשבונות בעסק כמתחייב בהתאם לפקודה ולהוראות.

נאשמים לא הגישו לפקיד השומה את הדוחות על הכנסותיהם בתקופה רלוונטית לכתב האישום כמתחייב בהתאם לפקודה.

את מרבית התקבולים שהתקבלו בעסק קיבלו הנאשמים באמצעות שיקים פתוחים או במזומן.

בכל שנות המס בתקופה הרלוונטית העלימו הנאשמים את הכנסותיהם מפקיד השומה בסכום שאינו ידוע במדויק למאשימה אך לכל הפחות בסך של 1,322,190 ₪ כמפורט להלן (ראה נספח א' המהווה חלק בלתי נפרד מכתב אישום זה). הנאשמים פעלו באופן המפורט לעיל במזיד ובכוונה להתחמק ממס.

ראיות לעונש:

הצדדים לא הגישו ראיות לעונש.