מדינת ישראל נ' עלאונה(עציר)

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

2.על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 12.05.17 בשעה 15:00 או בסמוך לכך, סימנו השוטרים חוסרי מועתנז וסעיד טריף אשר היו בתוך ניידת משטרתית, לרכב מזדה לבן לעצור ברחוב דקר בקרית מוצקין, לצורך בדיקה שגרתית. כאשר עצר הרכב, הנאשם שבאותה עת ישב בכיסא לצידו של הנהג, פרק מהרכב והחל לברוח רגלית על רחוב דקר, לכיוון צפון. השוטרים החלו במרדף אחרי הנאשם, עד אשר נתפס תוך זמן קצר לאחר מכן על רחוב דקר.

3.ב"כ המאשימה טען לעונש, הפנה לפסיקה שניתנה בעניין הפעלת מאסר מותנה וציין כי בנסיבות תיק זה יש לקבוע מתחם שונה מזה שנקבע בהלכת אלהרוש ועתר למתחם ענישה של מאסר בפועל שנע בין חודש של מאסר בפועל לבין 10 חודשי מאסר בפועל ונימק זאת בכך שבענייננו מדובר בתיק שבו נסיבות העבירה שונות וכי נלווית עבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עוד טען ב"כ המאשימה, כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם בתוך המתחם ברף העליון וזאת נוכח נסיבות ביצוע העבירה וסמיכות הזמנים. בנוסף, הפנה ב"כ המאשימה לעובדה כי נגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר מותנה בן שלושה חודשים, בגין הרשעה בבית משפט השלום בנצרת, בת.פ. 15791-02-17, שם הורשע בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין (גזר הדין סומן ע/2).

עוד עתר ב"כ המאשימה לחילוט התחייבות כספית בסך של 500 ₪ עליה חתם הנאשם במסגרת התיק נשוא התנאי שהושת עליו. מאחר וכתב ההתחייבות לא היה בידי ב"כ המאשימה אפשרתי לו להגישו לתיק בית משפט ועד למתן גזר הדין וזאת על מנת שב"כ הנאשם יוכל לטעון בהתאם אם ירצה בכך. בדיון היום אכן הוגש כתב ההתחייבות וסומן ע/4.

4.ב"כ הנאשם הסכים לערך החברתי הנטען על ידי המאשימה אך יחד עם זאת טען שמדובר בערך מוגן אשר הפגיעה בו היא מינורית הן ביחס לנסיבות העבירה של שהייה בלתי חוקית והן ביחס לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לעניין זה הפנה הנאשם לסעיף 3 לעובדות כתב האישום ממנו עולה כי הנאשם נתפס תוך זמן קצר ולאחר שרץ מרחק קצר ביותר.

באשר למדיניות הענישה טען ב"כ הנאשם שהעבירה הנלווית לנאשם אינה מן החמורות בחוק העונשין ועל כן יש לאמץ את מתחם אלהרוש. ביחס לעונש הראוי בתוך מתחם הענישה, טען ב"כ הנאשם כי עונשו של הנאשם צריך להימצא ברף התחתון של מתחם הענישה וביקש כי העונש שיושת על הנאשם יהיה קצר וכי הפעלת המאסר המותנה תהיה בחופף למאסר שיושת עליו.

לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם ציין הסניגור כי מדובר בנאשם יליד 1981, אמנם תושב הרשות הפלשתינאית, אך הינו אזרח ירדני וכך גם רעייתו. עוד ציין ב"כ הנאשם שאשתו של הנאשם חולה וכי הוא אב לתינוקת כבת 4 חודשים וכי נכנס לתחומי ישראל לצורך פרנסתו.

הנאשם ביקש לומר את דברו וסיפר כי נכנס מספר פעמים לשטחי ישראל וזאת כיוון שהיה זקוק לכסף לצורך טיפול באשתו החולה הסובלת מבעיות בכליות וכי הוא זה אשר מטפל בביתם התינוקת בת 4 חודשים.

דיון והכרעה