ת"פ 27329-11-14 מדינת ישראל נ' מתחדה(אחר/נוסף)

רקע 

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות סחר בסם מסוכן מסוג חשיש (להלן: "הסם").

   על פי עובדות כתב האישום, הנאשם מכר את הסם לסוכן משטרה (להלן: "הסוכן"), בצוותא עם אסף אלבז (להלן: "אלבז"). בין הסוכן לאלבז היתה קיימת היכרות מוקדמת.

   בהתאם לאישום הראשון, ביום 4.5.14, לאחר תיאום טלפוני, הגיע אלבז עם רכבו לנקודת איסוף (להלן בכל האישומים: "נקודת האיסוף"). אלבז הסיע את הסוכן אל קרבת ביתו של הנאשם (להלן בכל האישומים: "המקום" או "ביתו של הנאשם"). בהגיעם למקום, ירד אלבז מהרכב, נכנס לביתו של הנאשם ובחלוף מספר דקות חזר לרכב והודיע לסוכן כי הסם יגיע רק בשעות הערב. בהמשך, יצר אלבז קשר עם הסוכן והודיעו כי הסם נמצא. אלבז אסף את הסוכן מנקודת האיסוף ויחד נסעו אל ביתו של הנאשם. הסוכן מסר לאלבז 1,550 ₪ וכן הניח במאפרת הרכב 50 ₪ נוספים. בשלב זה, ירד אלבז מהרכב, נכנס אל ביתו של הנאשם, קיבל את הסם מידי הנאשם ואדם נוסף, שזהותו אינה ידועה למאשימה. בחלוף מספר דקות, שב אלבז אל הרכב ומסר לידי הסוכן כמות של 21.70 גרם נטו סם.

   בהתאם לאמור באישום השני, ביום 9.6.14, לאחר תיאום טלפוני בין אלבז לסוכן, הגיע אלבז ברכבו ולקח את הסוכן אל ביתו של הנאשם. בהגיעם למקום, מסר הסוכן לאלבז 1400 ₪. אלבז ירד מהרכב, נכנס לביתו של הנאשם, ולאחר מספר דקות שב, הודיע לסוכן כי אין סם בכמות המבוקשת והשיב לו את הכסף. הסוכן שאל את אלבז אם יש כמות סם בסכום נמוך יותר, ומסר לידיו סך של 400 ₪. אלבז ירד בשנית מהרכב, נכנס לביתו של הנאשם, ובחלוף

   מספר דקות שב ומסר בידו של הסוכן אצבע סם במשקל נטו של 3.0815 גרם. כמו כן, השיב אלבז לסוכן 200 ₪.

   בהתאם לאמור באישום השלישי, ביום 16.6.14, לאחר תיאום טלפוני בינהם, אסף הסוכן את אלבז מביתו ויחד נסעו אל ביתו של הנאשם. בהגיעם למקום, מסר הסוכן לאלבז 800 ₪. אלבז ירד מהרכב, נכנס לביתו של הנאשם, ולאחר מספר דקות שב ומסר בידו של הסוכן סם במשקל נטו של 10.52 גרם.

2. בתשובתו לכתב האישום, הכחיש הנאשם כי סחר בסם. לטענתו, בינו לבין אלבז היכרות רבת שנים וכן נהגו להשתמש יחד בסמים, כאשר בכל פעם היה אחד מהם מספק את הסם.

   בנסיבות אלה, ולאחר שבא כוח הנאשם הסכים כי בכל המקרים אכן נתפסו סמים ולא היתה מחלוקת על אופן הפעלת הסוכן (עמ' 22 ש- 4-5 לפרוט'), נשמעה עדותו של אלבז. במהלך עדותו, הוכרז אלבז כעד עוין (עמ' 11 ש- 22 לפרוט'), ובהמשך העידו השוטרים שגבו את הודעותיו, השוטר עודד יניב (להלן: "החוקר יניב") והשוטר אלון חבר (להלן: "החוקר חבר"), באמצעותם הוגשו הודעותיו. הצדדים הגישו בהסכמה את הודעות הנאשם, הסוכן, דיסקים בצירוף תמלולים, המתעדים שיחות טלפוניות בין הסוכן לאלבז, וכן מסמכים נוספים. במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם.

   טיעוני הצדדים

3. המאשימה טענה בסיכומיה, כי יש להעדיף את הודעותיו של אלבז במשטרה, אשר הוגשו בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, על פני עדותו בבית משפט. לטענתה, השינוי בגרסאות נובע מההיכרות בין הנאשם לאלבז ורצונו של אלבז להיטיב עם הנאשם. המאשימה סבורה כי עדויות הסוכן, שראה את אלבז נכנס לבניין בו מתגורר הנאשם, ותיעוד השיחות בין הסוכן לאלבז, מהוות חיזוק להודעותיו. חגבי האישום הראשון, אף קיים דוח עוקב המתעד את אלבז נכנס לבניין בו מתגורר הנאשם. לאמור לעיל, יש לצרף חיזוק נוסף בדמות גרסת הנאשם בבית המשפט, העומדת בסתירה מהותית לדברים שמסר בחקירתו במשטרה. עוד טענה המאשימה, כי העובדה שבעסקאות הסחר נכח ככל הנראה אדם נוסף, אינה מפחיתה ממידת אשמו של הנאשם, אשר היה שותף בביצוע עבירות סחר בסם מסוכן. בנסיבות אלה, עתרה המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.

4. ב"כ הנאשם טען בסיכומיו, כי אין די בראיות שהוצגו כדי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו. לטענתו, מלבד הודעתו של אלבז, שאין להעדיפה על פני גרסת הנאשם או גרסתו בבית המשפט, אין בחומר הראיות עדות ישירה למעשיו של אלבז בבית הנאשם. בנוסף, טען בא כוח הנאשם כי לו יעדיף בית המשפט את הודעותיו של אלבז על פני עדותו בבית המשפט, הרי שעל פי גרסתו של אלבז במשטרה אין לראות בנאשם סוחר סמים, כי אם צרכן סמים.