ת"פ 26647-08-15 פרקליטות מחוז מרכז נ' לליק (אסיר)

רקע

1. הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום בעבירת הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 6.11.13 נגזר דינה של הנאשמת והושת עליה עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים. ביום 27.5.14 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של הנאשמת וקבע כי עליה להתייצב לריצוי מאסרה ביום 1.7.14, אולם הנאשמת לא התייצבה במועד הנדרש לריצוי מאסרה, והתחמקה מריצוי עונשה עד אשר אותרה ונעצרה על ידי המשטרה ביום 12.5.15.

   טיעוני הצדדים

3. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד מירית נוימן, הנאשמת נדונה למאסר בעקבות עבירות של תקיפת חסרת ישע, קשישה בה היא טיפלה. הנאשמת אינה תושבת המדינה. בית המשפט דחה את ביצוע גזר דינה והנאשמת ניצלה זאת ולא התייצבה לריצוי מאסרה. יש לראות את מעשיה בחומרה במיוחד נוכח העובדה שבתי המשפט נוהגים לדחות ריצוי עונשי מאסר כדבר שבשגרה וחשוב שיועבר מסר ברור על ידי ענישה משמעותית מצטברת לעונש שהיה עליה לרצות. לפיכך, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת עונש מאסר בן 4 חודשים שרובו מצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כעת.

4. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד אנה שכטמן-קוגלר הנאשמת בת 26, אזרחית מולדובה, מרצה כעת שנת מאסר בפועל. לנאשמת נסיבות חיים קשות. היא נאלצה לעזוב את מולדתה ואת שלושת ילדיה הקטינים ולהגיע לארץ בגלל קושי כלכלי משמעותי אשר לא איפשר לה לפרנס את ילדיה שהגיעו לחרפת רעב. היא שהתה בארץ 5 שנים במהלכן עבדה כדי לתמוך באימה שטיפלה בילדיה. בתקופה בה נגזר עליה עונש המאסר אימה חלתה וילדיה נותרו חסרי קורת גג. בתקופה שבה לא התייצבה לריצוי מאסרה היא המשיכה לעבוד כדי לשלוח כספים לשכנתה אשר הסכימה לשמור על ילדיה. הטלת עונש מאסר במצטבר משמעו דחיית חזרתה לארץ מוצאה והותרת ילדיה ללא קורת גג. מתחם העונש הינו בין מאסר על תנאי למספר חודשי עבודות שירות. בנוסף יש אינטרס לקצר את תקופת מאסרה מאחר שמדובר בנתינה זרה אשר מאסרה מהווה נטל על משלם המיסים. לפיכך עתרה ב"כ הנאשמת שלא להטיל עונש מאסר במצטבר לעונש שמרצה כעת.

5. הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה. מסרה שהסיבה שלא התייצבה למאסר היתה משום שפחדה שילדיה יוותרו ללא קורת גג.

   דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

6. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

7. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שמירה על החוק ועל ביצוע עונשים אשר מוטלים בהליכים פליליים.

8. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה משמעותית. הנאשמת הורשעה ונדונה לעונש מאסר בפועל. ריצוי עונשה עוכב כדי לאפשר לה התארגנות בטרם תתייצב לריצוייו ואולם הנאשמת נמנעה מלהתייצב עד אשר נתפסה על ידי גורמי האכיפה.