ת"פ 2657-08-13 רשות המיסים - מחלקה פלילית ואח' נ' קרדיש

רקע וטענות הצדדים

בפני בקשה לפריסת תשלומים בגין קנס שהושת על המבקש בתיק זה, ודחיית תשלום שיועד לביצוע.

ביום 14.1.16 נגזר דינו של המבקש לעונשים שונים, בין היתר המבקש נקנס כדי סך 300,000 ₪, או 300 ימי מאסר תמורתם (להלן: "הקנס").

בבקשה מיום 3.8.16 מציין ב"כ המבקש המלומד כי המבקש שילם את רוב הקנס שהוטל, ומכאן שאינו מנסה להתחמק מהעונש שהושת עליו.

המבקש טוען כי מיצה את כל יכולותיו, ובכלל זה פעל לגיוס כספים מבני משפחתו, וכעת מצבו הכלכלי הוא בבחינת בכי רע, וגם מצבו הרפואי אינו שפיר.

עוד ציין המבקש כי התשלום שעתיד היה להיות משולם ביום 15.7.16 על סך 19,948 ₪ לא שולם מאחר ובני משפחתו לא הצליחו להנפיק פקודת תשלום בשל שביתת מזכירות בתי המשפט.

מנגד המשיבה סבורה כי אין להיעתר לבקשה. לדידה, לביהמ"ש אין סמכות, עת סיים מלאכת גזר הדין, לפרוס את תשלום הקנס, מאחר והיעתרות לבקשה זו כמוה כקבלת ערעור בדרך צדדית על גזר הדין. באשר לבקשה לאורכה עבור התשלום שחלף, אין התנגדות מצד המשיבה.

דיון והכרעה

סעיף 69 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 קובע בהי לישנה:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

(ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד." 

טענות המבקש על מצבו הכלכלי והרפואי העכשווי אינן נתמכות בתצהיר ואינן נתמכות באסמכתאות כדבעי.

לגופו של עניין, לדידי פריסה ל 60 תשלומים אינה סבירה כלל ועיקר בנסיבות העניין- וכמוה כביטול אפקט ההרתעה והענישה.

בנוסף ספק בעיני האם יש לי סמכות לפריסת התשלומים לאור האמור בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1995 הקובע בהי לישנה: