מדינת ישראל נ' שידלובי

 כללי

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

    

2. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 12.3.2008 נגזרו על הנאשם שבעה חודשי מאסר בפועל על ידי בית משפט השלום בקרית – גת, במסגרת ת"ד 6091/06, בגין ביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. ערעור שהגיש הנאשם על גזר הדין נדחה במסגרת ע"פ 5246/08 של בית המשפט המחוזי בבאר- שבע, ומועד התייצבותו של הנאשם למאסר נקבע ליום 6.7.08. חרף ההחלטה לא התייצב הנאשם למאסר.

    

3. ביום 25.9.16 כפר הנאשם בכתב האישום. הנאשם לא חלק על כך כי לא התייצב לריצוי העונש במועד שנקבע, וטען כי התייצב לריצוי המאסר ביום 16.1.16. לטענתו, הוא לא נכח בדיון בערעור ולא ידע על מועד ההתייצבות שנקבע לריצוי העונש. באותו מועד נטענה טענה מקדמית, לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה של הפרת הוראה חוקית. בהחלטתי שניתנה באותו היום דחיתי את הטענה וקבעתי כי אי התייצבות לעונש מאסר שהוטל על ידי בית המשפט מהווה עבירה של הפרת הוראה חוקית.

    

   הראיות

4. שמיעת הראיות התקיימה ביום 27.9.16. כל ראיות התביעה הוגשו בהסכמה. הראיות שהוגשו במסגרת פרשת התביעה הן גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בקרית גת מיום 12.3.08 (ת/1), פרוטוקול הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי מיום 19.6.08 (ת/2), פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור מיום 30.6.08 (ת/3) והודעת הנאשם במשטרה מיום 18.1.16 (ת/4).

    

5. בהודעתו במשטרה אמר הנאשם, כי אינו זוכר אם היה בבית המשפט לתעבורה, וכי בתו נפטרה לפני הערעור והוא נותר, שבור מבחינה נפשית, לטפל בילדיה, ועל כן אינו זוכר אם נכח בדיון בערעור. הנאשם אמר עוד, כי אינו זוכר דבר מההליך המשפטי, אינו זוכר שהודה בביצוע העבירות בבית המשפט לתעבורה, כפי שנכתב בגזר הדין, אינו זוכר האם נכח בבית המשפט המחוזי ואף אינו זוכר אם שאל את עורך הדין שלו מה תוצאות ההליך המשפטי.