ת"פ 26123-07-14 מדינת ישראל נ' מגן ואח'
|
ת"פ בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
26123-07-14
16.8.2015 |
|
בפני השופט: דוד רוזן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה: 1. מדינת ישראל 2. טוענים לזכות: 3. די. אן. דיאמונדס בע"מ 4. ניסים זוארץ |
נאשמים: 1. מנחם מגן 2. יהלומי נאמנים בע"מ |
| החלטה | |
לפניי טענתה של חברת די.אן. דיאמונדס 2007 בע"מ (להלן: המבקשת) באמצעות בעליה ומנהלה מר ניסים זוארץ (להלן: המבקש) לפי סע' 21(ד) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון), לזכויות בחלק מרכושו של מר מנחם מגן (להלן: הנאשם).
א. רקע עובדתי:
ביום 31.05.2015 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשורה ארוכה של עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, חוק העונשין, תשל"ז-1977, פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961, וחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. ביום 15.06.2015 נגזר דינו של הנאשם לעונש של 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 125,000 ₪.
במסגרת ההסכמות עם הנאשם עתרה המדינה לחילוט בשווי של כ-5,000,000 ₪ מרכושו של הנאשם, שנתפס במסגרת ההליך הפלילי ופורט בנספח הרכוש בכתב האישום. זאת, לאחר שהנאשם הצהיר בהסכם הסדר הטיעון כי הוא הבעלים החוקי של רכוש זה. במסגרת גזר דינו של הנאשם, שניתן ביום 15.06.2015, קבעתי כי החלטה בעניין חילוט הרכוש תינתן לאחר שמיעתם של הטוענים לזכויות ברכוש זה.
המבקש, יחד עם צדדים שלישיים נוספים הטוענים לזכויות ברכושו של הנאשם, הגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו. ביום 01.07.2015 התקיים דיון בו נשמעו טענות הצדדים לעניין החילוט. במעמד זה נחקרו הטוענים לזכות, לרבות המבקש, על תצהיריהם.
ב. טענות הצדדים:
לטענת המבקש, ביום 05.01.2012 מכר 8 יהלומים (להלן: היהלומים) למר דודו בן מנשה (להלן: בן מנשה), בתמורה לכ-250,000 דולר ארה"ב. התמורה שולמה בשיק דחוי המשוך על חשבון הבנק של חברת יהלומי נאמנים בע"מ (להלן: חשבון הבנק ויהלומי נאמנים, בהתאמה) שבבעלות הנאשם, ועל שמה הוצאה גם חשבונית המכר. היהלומים נמסרו לנאשם ונותרו בחזקתו. משהגיע מועד הפירעון, השיק של יהלומי נאמנים לא כובד ע"י הבנק, שכן כל הנכסים שהיו ברשותו או בחזקתו של הנאשם, לרבות חשבון הבנק והיהלומים, נתפסו ע"י המדינה במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגדו. נוכח התפתחות זו הודיע המבקש לנאשם בעל פה על ביטול ההסכם, וביום 29.08.2012 אף שלח הודעת ביטול בכתב ליהלומי נאמנים. לטענת המבקש, משבוטל הסכם המכר קמה לו זכות מעין-קניינית ביהלומים, ועל כן עותר הוא להשבתם בעין. לחילופין, עותר המבקש לקבל את שוויים של היהלומים מתוך כספי הנאשם שנתפסו ע"י המדינה.
לטענת המאשימה, יש לדחות את טענתה של המבקשת, שכן – 1). אין למבקשת זכות קניינית, מעין קניינית או אובליגטורית מוכרעת ביהלומים; 2). המבקשת אינה תמת לב.
ג. דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את הצדדים, נחה דעתי כי דין הטענה לזכות ברכוש להידחות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|