ת"פ 2533-06-14

בפניי בקשת הנאשם להימנע מהרשעתו בעבירות כתב האישום בהן הודה ביום 19.05.15.

1. לטענת הנאשם, קיים יחס בלתי מידתי בין התועלת שבהרשעתו לבין הנזק שעתיד להיגרם לו, אילו יורשע.

2. בפיו של הנאשם טענות הנוגעות לנסיבות התרחשות העבירה. כמו כן, טוען הוא כי לא הפיק תועלת או רווח אישי מביצוע העבירה שכן הוא עובד שכיר. עוד הוסיף כי העבירה נעברה בשנת 2010 וכי המועמדת לעבודה הגישה תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה. כמו כן טען כי נטל אחריות מיידית על מעשיו ולהוכחת טענתו כי מדובר באירוע חריג טען כי קיבלן לעבודה עובד הומו ועובדת שבמועד קבלתה לעבודה היה ידוע שהיא עתידה לצאת לשירות מילואים פעיל.

3. הנאשם הוסיף כי הוא אדם נורמטיבי, עברו נקי ולו ולבת זוגו 3 ילדות קטנות.

4. המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי דרך המלך היא הרשעתו של מי שנמצא אשם וכי בהתאם לפסיקה, בית המשפט יימנע מהרשעה אדם בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בלבד, בהם עולה בבירור כי הנזק שבהרשעה רב מהתועלת.

   דיון והכרעה

   לאחר ששקלתי את בקשת הנאשם, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.

5. האפשרות לבטל הרשעה נדונה בפסק דין מקיף על ידי בית הדין הארצי זה לא מכבר (ע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ ואח' ניתן ביום 08.11.14) (להלן – "הלכת חדוות הורים").

6. בהלכה זו חזר בית הדין הארצי על קביעותיו בע"פ 6291-05-10 א. כפיר אחזקות בע"מ - מדינת ישראל, מיום 31.1.12; כן ראו את ע"פ 50155-08-10 חברת השמירה בע"מ - מדינת ישראל, מיום 6.11.12 ; ע"פ 31808-03-13 מדינת ישראל - י.ג. פרץ בע"מ, מיום 5.2.14).