זיכוי מעבירות של פרסום הסתה לגזענות ותקיפה בנסיבות מחמירות (כיכר החתולות)

מבוא

האישום

1. בכתב-האישום יוחסו לנאשם שתי עבירות: פרסום הסתה לגזענות – לפי סעיף 144ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין או החוק); ותקיפה בנסיבות מחמירות ומתוך מניע של גזענות – לפי סעיף 379, בשילוב עם סעיפים 382(א) ו- 144ו-(א) לחוק. מדובר בעבירות שבוצעו, על-פי הנטען, ביום 16.8.12 בשעות הערב באזור מרכז העיר בירושלים, עת חבורה של צעירים ונערים – שמנתה עשרות אנשים – השמיעה קריאות גזעניות כלפי ערבים, וחלק מחברי הקבוצה אף תקפו בני מיעוטים שהיו במקום. בכתב-האישום נטען, כי הנאשם היה מבין המתקהלים אשר השמיעו קריאות גזעניות בגנות הערבים, וכי הוא עצמו נטל חלק פעיל במעשי התקיפה. יצוין, כי בכתב-האישום המקורי הואשם הנאשם בעבירה נוספת – הסתה לאלימות, לפי סעיף 144ד2(א) לחוק, אשר המאשימה חזרה בה ממנה עוד בטרם מתן התשובה לאישום. יודגש בפתח הדברים, כי המאשימה הבהירה לאורך כל שלבי ההליך, שהיא אינה מייחסת לנאשם אחריות פלילית למעשיהם של יתר המתקהלים, מכוח דיני השותפות, וכי הלה מואשם בעבירות הנ"ל בגין קריאות גזעניות שהושמעו מפיו, ובעטיים של מעשי תקיפה שבוצעו על-ידו בלבד. עוד יודגש, כי למרות שכתב-האישום מפרט ארבעה שלבים בתקרית האלימה האמורה, מייחסת המאשימה לנאשם את ביצוע העבירות בשניים מהשלבים בלבד, כפי שיפורט בהמשך.

2. להלן עובדות כתב-האישום, המתייחס לארבעה אירועים שהתרחשו ביום 16.8.12 בשעות הערב. האירוע הראשון, התרחש בסמוך לשעה 22:00 ב"כיכר החתולות" (להלן גם – הכיכר). במקום שהו נערים וצעירים רבים – כשישים איש. בעת ובמקום האמורים, השמיעה עדת התביעה ר' ב', יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, קריאות גזעניות נגד ערבים. היא אמרה לחבריה, כי יש לאסור על ערבים לשבת בכיכר, ואף להכות ערבים העוברים במקום. בהמשך חזרה והשמיעה ר' ב' צעקות וקללות גזעניות בגנות הערבים, והנאשם הצטרף אליה יחד עם רבים אחרים. במהלך האירוע גרשו הנוכחים מהכיכר מספר ערבים, שזהותם אינה ידועה למאשימה; כאשר בחלק מהמקרים אף דחפו אותם, הִכו אותם ובעטו בהם. על-פי הנטען, במעשי התקיפה ובקריאות הגזעניות, נטל הנאשם חלק פעיל.

            החלק השני של האירועים המתוארים בכתב-האישום, אינו מיוחס לנאשם. על-פי הנטען בכתב-האישום, בסמוך לשעה 23:30 עשתה דרכה קבוצה של כ-30 נערים, מכיכר החתולות לכיוון כיכר ציון, במטרה לחפש ערבים כדי להכותם; ובמהלך הליכתם המשיכו חברי הקבוצה להשמיע קריאות וקללות גזעניות כלפי ערבים.

            החלק השלישי שבאירועים התרחש בעת שהגיעה הקבוצה לצומת הרחובות בן-יהודה – לונץ, ליד גלידריית "הקצפת" (להלן גם – הקצפת או הצומת). בשלב זה התקבצו בצומת נערים נוספים שהצטרפו לקבוצה הקודמת, כך שהקבוצה מנתה כ-50 נערים. על-פי הנטען בכתב-האישום, הנאשם הצטרף אף הוא לקבוצה בצומת ונטל חלק פעיל בקריאות ובקללות הגזעניות. עוד נטען בכתב-האישום – בכל הנוגע לאלימות שהייתה באזור הצומת – כי אחד מהנוכחים ניסה לבעוט בערבי, אך האחרון הצליח להתחמק; וכי חלק מהנוכחים בצומת אף "החלו להקיף" שלושה ערבים ששהו במקום, ובתגובה – האחרונים נמלטו מהזירה. למרות שבתיאור האירועים בצומת, לא צוין מעשה תקיפה קונקרטי כלפי ערבים או בני מיעוטים ששהו במקום, צוין בסעיף כללי לקראת סוף כתב-האישום כי "הנאשם היה אף הוא חלק מחברי הקבוצה שרדפו אחרי הערבים, ובזמן שהותו בצומת, אף תקף, באמצעות ידיו את אחד מהערבים שעברו במקום" (סעיף 11 לכתב-האישום).

            השלב האחרון של האירועים, השלב הרביעי, אינו מיוחס לנאשם. בשלב זה, בסמוך לאחר האירועים בצומת, הבחינו חלק מהנוכחים בארבעה ערבים אחרים שעברו במקום. הללו רדפו אחרי הערבים מהצומת לכיוון כיכר ציון, כאשר במהלך המרדף השיג אחד מהרודפים את אחד מהנמלטים והִכה אותו בעורפו. חלק מחברי הקבוצה אף הצליחו להכות בצורה קשה אחד אחר מהשלושה, אשר איבד את הכרתו, ונזקק לטיפול החייאה ולאִשפוז של מספר ימים בבית-חולים.

התשובה לאישום ותמצית יריעת המחלוקת

3. בתשובתו לאישום ציין הנאשם, כי במועד האמור ישב בפאב "זוליס", הנמצא בסמוך לכיכר החתולות, וכי בסמוך לשעה 22:30 יצא מהפאב לכיוון הכיכר, כדי לפגוש את חברו הקטין א' מ'. על-פי גרסתו, בעת ששהה בכיכר הבחין במספר יהודים שגרשו מהמקום ערבים, והיה עֵד ראיה לקטטה שהתפתחה בין שתי הקבוצות. לדבריו, בשלב זה הבחין כי ערבי, אשר עובד בכיכר בדוכן להשכרת נרגילות, ניגש לדוכן והביא סכין; והוא (הנאשם), במטרה להביא סוף לקטטה ולמנוע את הסלמתה – אחז בעובד, אמר לו שלא כדאי לו להסתבך הואיל ויש בסביבה משטרה, והעובד עזב את המקום. הוא הוסיף וציין, כי עדת התביעה ר' ב' ויהודי נוסף שהיה מעורב בקטטה, החלו "להלהיט" את הרוחות במקום, צעקו קריאות גזעניות וקראו לנוכחים במקום לתקוף ערבים; וכי הוא עצמו עמד בצד עם חברו ולא נטל חלק כלשהו בצעקות ובקריאות הגזעניות בגנות הערבים. אשר לטענה בדבר גירוש הערבים מהכיכר, ציין הנאשם בתשובתו לאישום כי הוא עצמו הפריד בין יהודי לבין ערבי אשר התקוטטו ביניהם; כי כאשר ראה קבוצה של ארבעה ערבים שהגיעו למקום, ניגש אליהם "והזהירם שהיהודים במקום משוגעים ומחפשים להתקוטט עם ערבים"; וכי כתוצאה מכך עזבו הערבים את המקום. לדבריו, בעקבות התערבותו בנעשה, ניגשו אליו עדת התביעה ר' ב' ומספר מהנוכחים, אשר זעמו על כך "שהזהיר" את הערבים. על-פי גרסתו, הוא ביקש להימנע מהסתבכות עם הנוכחים במקום, וחזר לפאב "זוליס", שבו שהה קודם לכן. לדבריו, בסמוך לשעה 23:30, ויתכן אף שבסמוך לחצות, נסע במונית לביתו, ולאחר מכן פגש בידידתו ח' ש' בסביבות השעה 00:30 בשכונת שמואל הנביא.

במסגרת ייעול הדיון, לא חלק הנאשם על עובדות כתב-האישום, הנוגעות להתנהלות הצעירים והנערים, אשר השמיעו קריאות גזעניות כלפי ערבים ואף תקפו אותם, בכל שלבי האירוע – כמפורט בעובדות כתב-האישום. הנאשם אף הודה, כאמור, כי נכח באירועים שהתרחשו בשלב הראשון, באזור הכיכר; אך הכחיש, כי נטל חלק פעיל בתקיפה ובהשמעת הקריאות הגזעניות, וטען כי ניסה להפריד בין הנִצים. הוא כפר, כאמור, כי נכח באירועים שהתרחשו באזור הצומת, וממילא הכחיש כי נטל חלק באלימות ובקריאות הגזעניות בשלב האמור, כמו-גם בשלב הקודם.

מבט-על אודות הראיות