ת"פ 24533-11-14 מדינת ישראל נ' ז.

הנאשם, מ.ז.מ.ז. יליד 1980, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בביצוע עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש (בן זוג) ותקיפה סתם (בן זוג).

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם וס.ז. (להלן – "המתלוננת") הם בני זוג נשואים ולהם תינוקת משותפת. במועדים המפורטים בכתב האישום התגוררו השלושה בבית בקלנסווה.

ביום 8.11.2014 בשעה 22:30 או בסמוך התגלע ויכוח בין הנאשם והמתלוננת, האחרונה יצאה מהבית והנאשם בעקבותיה. בחצר הבית צעק הנאשם על המתלוננת והורה לה להיכנס בחזרה הביתה. המתלוננת סרבה והנאשם תפס אותה ומשכה לתוך הבית. שם השכיב הנאשם את המתלוננת על רצפת הפרוזדור, תפס את ידיה מאחור וצעק עליה. הנאשם הניח למתלוננת וזו ברחה בשנית מהבית והנאשם בעקבותיה. לאחר שהצליחה לרוץ כ-100 מטרים תפסה הנאשם, השכיבה על הכביש ומשכה. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת שפשופים ושריטות ברגלה. בהמשך תפס הנאשם את המתלוננת ואמר לה שיהרגנה.

כשנתיים עובר למועד האמור, בעקבות ויכוח בין הנאשם למתלוננת בקלנסווה, משך הנאשם את המתלוננת על הכביש והכה אותה בפניה באמצעות ידיו.

שירות המבחן ערך תסקיר בעניינו של הנאשם. שירות המבחן התרשם מפערים בולטים בין יכולותיהם ותפיסת עולמם של בני הזוג. הנאשם היה נכון להשתלב בטיפול, אך הקשר עמו אופיין בחוסר עקביות עד שלבסוף ניתק קשר עם המרכז לשלום המשפחה בקלנסווה. המתלוננת מצדה שללה כל קשר בינה לבין הנאשם כיום ומסרה כי הוא מכבד את עצמאותה ואינו מפריע לה. שירות המבחן סבור כי מידת הסיכון להתנהגות חוזרת מצדו של הנאשם היא בינונית, ובהעדר טיפול המליץ כי יושת עליו עונש מרתיע ומציב גבול.

חרף התנגדות המאשימה הוריתי לממונה על עבודות השירות לערוך חוות דעת אודות התאמת הנאשם לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. בשלוש חוות דעת שונות נקבע כי עקב מצבו הבריאותי, הנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות.

תמצית טיעוני הצדדים