ת"פ 24390-04-15 מדינת ישראל נ' מחאמיד

עניינה של החלטה זו - שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בעבירות אלימות כלפי בת זוג אותן נטען כי הנאשם ביצע מחוץ לשטחי ישראל.

רקע, עובדות וטענות הצדדים

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 2 עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (כלפי בת זוג).

מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 3.2.15 בשעות הערב המאוחרות, בביתם באום אל פחם, תקף הנאשם את אשתו (להלן: "המתלוננת"), בכך שאחז בידה בחוזקה, אחז בלסתה והטיח בראשה מכשיר טלפון נייד מספר פעמים, באופן שגרם לה חתך בראש והיא נזקקה לטיפול רפואי.

עוד עולה מעובדות כתב האישום כי כעבור יומיים, בתאריך 5.2.15, בביתו של הנאשם בפקוע, תקף הנאשם את המתלוננת באופן שאחז בה בשתי ידיו ונגח באמצעות ראשו בראשה. כתוצאה, נפלה המתלוננת ארצה והנאשם שוב אחז בראשה והטיחו ברצפה. באותן נסיבות הנאשם אף הכה את המתלוננת ברגלה.

כתוצאה מהמעשים האמורים נגרמו למתלוננת חבלות של ממש שהתבטאו בהמטומה נרחבת ברגל, חתך עמוק באורך של 1.4 ס"מ באזור הגבה השמאלית והיא נזקקה לטיפול רפואי ותפרים.

בתשובתו לכתב האישום הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. הנאשם אישר כי הוא אכן נשוי למתלוננת, אולם טען כי מזה כשנתיים הוא אינו מתגורר עמה, אלא עם אשה אחרת בפקוע, שבשטחי הרשות הפלסטינאית וזה הרקע להאשמות השווא שהמתלוננת טופלת עליו.

כן טענה ב"כ הנאשם כי המעשים המיוחסים לנאשם בסעיפים 4-6 לכתב האישום, מהווים עבירת חוץ ובית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בהם.

ב"כ הנאשם טענה כי על המאשימה להוכיח שהעבירה מושא כתב האישום מהווה עבירה גם באותו מקום בו היא נעברה וכי לא נפתחה בגינה חקירה פלילית באותו מקום.

עוד טענה כי המתלוננת אינה אזרחית ישראלית, אלא שוהה בלתי חוקית בישראל ולכן גם אם נעברה כלפיה עבירה בשטחי האזור על ידי אזרח ישראלי, אי אפשר להעמיד את האזרח לדין בישראל.