ת"פ 2363-04-16 מדינת ישראל נ' בלביסי

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב בצוותא חדא.

בלילה שבעין 28/3/16-29/3/16 גנב הנאשם יחד עם אחר רכב שחנה בפתח תקוה, לאחר ששבר את החלון השמאלי הקדמי בסמוך לדלת הנהג., והניע את הרכב באמצעות עקירת חובק ההגה, עקירת מתג ההנעה, החלפת מחשב הרכב והחלפת מחשב ניהול המנוע.

הנאשם נסע לכיוון איו"ש.

במהלך פעילות יזומה לאיתור כלי רכב גנובים, הקימו שוטרי משטרת ישראל מחסומים על כביש 557 לכיוון מזרח ועת הבחין הנאשם במחסום, ביצע פניית פרסה והחל נוסע במהירות ובעוד השוטרים בעקבותיו, עצר את הרכב, והחל במנוסה רגלית, עד שנעצר על ידי השוטרים.

התביעה ציינה בטיעוניה את הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במעשיו של הנאשם והם זכות הפרט על הקניין ופגיעה בבטחון הציבור לאור אופן נהיגתו של הנאשם.

יש לטעמה של התביעה להאבק בתופעה זו של גניבת כלי רכב, שנזקה לציבור רב בהרתעה ממשית , באמצעות הטלת עונשים חמורים.

התביעה הציגה אסופת פסיקה לבית המשפט, ממנה עלה מתחם ענישה של 12-24 חודשי מאסר בפועל ועתרה להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל , מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם ביקש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו , את שיתוף הפעולה שלו בחקירה ואת נטילת האחריות. עוד ציין כי מדובר בנאשם צעיר שאך ימלאו לו עשרים. הנאשם שהה במעצר בית מלא כל העת ואף היה בטיפול שירות המבחן . נסיבות חייו אינן קלות, כמתואר בתסקיר.

חרף כל אלה, וכעולה מן התסקיר הנאשם מבקש לשנות את דרכיו ועל כן ומטעמי שיקום יש להקל בעונשו. מטעמים אלה, סבור ב"כ הנאשם יש אף לאבחן את הפסיקה שהוגשה על ידי התביעה.

לטעמו של ב"כ הנאשם, על אף שהפריצה לרכב בוצעה בצוותא חדא, חלקו של הנאשם פחות מזה של האחר.

ב"כ הנאשם עתר לקבל את המלצות שירות המבחן ואף הוא הסתמך על אסופת פסיקה שהוצגה בפני ביהמ"ש.

מתסקיר שיורת המבחן בעניינו של הנאשם ועלה כי הוא רווק המתגורר בבית הוריו וקודם למעצרו עבד בעבודת מזדמנות. הנאשםשנעדר עבר פלילי.

בהתייחסו לעבירה הנוכחית, הודה הנאשם חלקית בעובדות כתב האישום. לדבריו, חבריו התקשרו אליו וביקשו ממנו כי ינהג רכב למוסך וזאת תמורת תשלום. כאשר הגיע למקום חשד לאור מצב הרכב כי מדובר ברכב גנוב, אך בשל הלחץ הסכים לנהוג ברכב. לדבריו, חבריו שנסעו לפניו ראו מחסום משטרתי, החלו לברוח והוא נבהל ונהג כמותם עד שנעצר על ידי השוטרים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מציג תמונה חלקית באשר לקשריו השוליים ולכוונה הפלילית ומתקשה לקבל אחריות ולראות את הסיכון שבהתנהגותו.

יחד עם זאת, הוא מודע לטעות שעשה ומביע חרטה.