ת"פ 23535-04-16 מדינת ישראל נ' טל(עציר)

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות שעניינן תקיפת בת זוג (- ברמה של תקיפה "סתם") ואיום. העבירות נעברו כלפי זוגתו של הנאשם, לפני למעלה מחודשיים.

הערך החברתי המוגן מוכר היטב וכך גם עיקרון ההלימה.

2.לא ניתן להקל ראש בחומרת העבירות, בצורך להגן על קורבנות ובערך החברתי המוגן, אך על פי החוק והפסיקה – כל אירוע וכל נאשם נבחנים על פי הנסיבות הספציפיות.

3.אשר להבנייה.

העבירות נעברו במסגרת אירוע אחד. האירוע נשא אופי מתגלגל/מתדרדר.

במישור הנזק לגוף – לא נגרם למתלוננת כל נזק גופני. אם כי, אני ערה לקיומם האפשרי של נזקים מסוגים אחרים.

בענייננו - בהתחשב בקיומם של גורמים מנמיכי מיתחם, כמפורט לעיל – מתחם העונש ההולם נע החל מעונש מותנה ועד למספר חודשי מאסר, כולל אפשרות ריצוי בעבודת שירות.

4.אשר לענישה הספציפית.

הנאשם הינו מבוגר, כבן 72, נטל אחריות על ביצוע העבירה והביע חרטה. אין לחובתו כל עבר פלילי או תיקים פתוחים. בני הזוג נשואים עשרות שנים (למעלה מחמישים). עמדת המתלוננת כלפי הנאשם, כפי שהוצהרה בביהמ"ש, נשמעה סלחנית ומפוייסת. המתלוננת הגיעה לבית המשפט וביקשה כי יינתן לבעלה לשוב מיד לביתם המשותף. המתלוננת אף הביעה כעסה על הטיעון מטעם המאשימה.

ניתן להבין כי הנאשם מנהל חיים נורמטיביים. בעבר עבד משך שנים במסגרת שב"ס.

בהתחשב בנסיבות שצויינו, הגורמות להנמכת ענישה בתוך המיתחם, העונש אמור להיגזר בחלקו הנמוך יותר של המיתחם.