מדינת ישראל נ' א.

לפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25/5/20, נהג הנאשם ברכבו בכביש 6 סמוך למחלף אייל. בנסיבות אלה החזיק הנאשם סם מסוג קוקאין במשקל 0.4791 גרם נטו.

השתלשלות העניינים

ביום 25/5/20 עוכב הנאשם בכביש 6. במעמד העיכוב עלה החשד כי הנאשם מחזיק בסם מסוכן וכי הוא נהג ברכבו תחת השפעת סמים. באותו המועד הנאשם נחקר אודות האירוע בשלוחת בוחנים שרון ושוחרר לביתו. ביום 1/9/20 נחקר הנאשם חקירה נוספת תחת אזהרה בתחנת כפר קאסם.

ביום 18/3/21 הוגש נגד הנאשם, על ידי יחידת תביעות תעבורה מרכז, כתב אישום לבית המשפט לתעבורה מרכז (פ"ל 6519-03-21), במסגרתו יוחסה לו עבירה של נהיגה בשכרות (סמים), בגין תיק פל"א 259567/20 שלוחת בוחנים שרון.

ביום 3/11/21, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן (שהתבטא בשינוי סעיף האישום ללא שינוי העובדות) בתיק תעבורה זה, הורשע, ודינו נגזר באותו המועד.

ביום 12/10/20 נשלח אל הנאשם, על ידי יחידת תביעות כפר סבא, מכתב יידוע בגין תיק פל"א 259459/20 כפר קאסם, לכתובת רובע יזרעאל 14 עפולה. זו כתובת הנאשם אשר הייתה רשומה באותה עת במרשם האוכלוסין, ואותה מסר הנאשם במסגרת חקירתו הראשונה לעיל.

ביום 19/10/20 חזר מכתב היידוע כשעל גבי אישור המסירה סומן "עזב".

ביום 23/5/21 נשלח לנאשם מכתב יידוע נוסף באותו תיק פל"א על ידי יחידת תביעות כפר סבא, לאותה הכתובת, שעדיין הייתה רשומה ככתובתו במרשם האוכלוסין, וגם כן חזר כ"עזב".