ת"פ 23047-02-15 מדינת ישראל נ' אביטבול

העבירה שבביצועה הודה הנאשם וכתב האישום המתוקן

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (ברביעית) ונקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו, עבירה של הפרת אמונים לפי סעיפים 284 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). מאחר שהוסכם שהסנגור יטען לעניין ההרשעה, לא הורשע הנאשם במסגרת הכרעת הדין ונקבע כי החלטה לעניין זה תינתן לאחר שמיעת טענותיו.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, בתאריך 2.11.13 בשעה 03.12 או בסמוך לכך, תועד רכב שמספר הרישוי שלו 44-955-72 (להלן: "הרכב") בכביש 4, ברחוב משה סנה בנהרייה, בנסיעה במהירות של , העולה על המהירות המרבית המותרת בקטע כביש זה – דרך בין עירונית המסומנת בתמרור – שהינה , זאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961. עבירת התנועה תועדה באמצעות מד מהירות לייזר (ממל"ז) שהיה מותקן על ניידת סמויה שעמדה בצד הכביש, ובעטיה נעצר הרכב אותו נהג הנאשם. בעקבות עבירת התנועה, בו במקום נמסרה לנאשם הזמנה לדין וכתב אישום, ליום 27.1.14, כדי להישפט על עבירת התנועה בבית משפט השלום לתעבורה בעכו. כמו כן, על אתר ניטל מהנאשם רישיון הנהיגה והוחלט לזמנו לשימוע לצורך החלטה על פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה, לתאריך 3.11.13, בתחנת משטרת נהרייה. בו ביום הגיע הנאשם לאצטדיון הכדורגל בקריית אתא, מקום עבודתו של אבנר דהן (להלן: "אבנר"), כדי לפגוש את אבנר ולבקש את סיועו בנוגע לשימוע אליו זומן, כדי למנוע את השלילה המנהלתית של רישיונו. בפגישה סוכם כי תמורת הסיוע המבוקש ישלם הנאשם לאבנר סך 1,500 ₪.

ביום 3.11.13 התקשר אבנר אל רוני משיח (להלן: "רוני"), שוחח עימו על שני נהגים אשר פנו אליו ונדרש לטפל בעניינם, ובהם הנאשם. רוני ואבנר סיכמו כי רוני יערוך לנאשם שימוע ויימנע מלשלול מנהלית את רישיון הנהיגה שלו. סמוך לאחר מכן, כדי לממש תוכנית זו, התקשר רוני אל השוטרת שרה ורד – השוטרת שמסרה לנאשם את כתב האישום וההזמנה לשימוע – וביקש ממנה כי השימוע ייערך בפניו, בתחנת זיכרון יעקב ולא בתחנת נהרייה, תוך שהוא מציין בכזב כי הנאשם בדרכו לתל אביב ובדרך עצר בתחנת זיכרון יעקב. רוני עשה כן מבלי שציין באוזניה את התוכנית. מאוחר יותר באותו יום שוחח שוב אבנר עם רוני, בין היתר, לגבי הנאשם. אבנר מסר לרוני את פרטיו של הנאשם, לרבות מספר תעודת הזהות, מספר רישיון הנהיגה שברשותו וכן את תאריך ביצוע העבירה ומקום ביצועה. את הפרטים שנמסרו לו מילא רוני בטופס השימוע, תוך כדי השיחה, תוך שהוא בנוסף ממלא בכזב את טופס השימוע כך שהוא נחזה להיות כאילו הנאשם התייצב בפניו ונערך לו שימוע כדין. רוני ציין בכזב על גבי טופס השימוע כי השימוע נערך לנאשם בנוכחותו ביחידת התנועה וכי זיהה את הנאשם על פי תעודת זהות, זאת חרף העובדה שהנאשם כלל לא נכח בשימוע אותה שעה וכלל לא הוצגה בפני רוני תעודת הזהות שלו. בנוסף, רוני רשם בכזב על גבי טופס השימוע כאילו זה נערך בשעה 08.00 וכן רשם בכזב דברים שלכאורה נאמרו מפי הנאשם בשימוע. לבסוף החליט רוני, על פי התוכנית שסוכמה מראש בינו לבין אבנר, שלא לפסול את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה, זאת בנימוק שהוסברה לנאשם חומרת העבירה. רוני עשה כן מחשש שמא ייערך שימוע לנאשם בהעדרו בתחנת נהרייה ורישיונו יפסל מנהלית. סמוך לאחר השימוע הכוזב שלח רוני אל תחנת נהרייה, באמצעות הדואר האלקטרוני, את טופס השימוע הכוזב שמילא והתקשר לוודא כי לא נערך לנאשם שימוע על ידי מי מקציני המשטרה שם. רוני עשה כן בתמורה לכסף וטובות הנאה שקיבל מאבנר וזאת חרף העובדה שהנאשם כלל לא התייצב לשימוע אליו זומן כדין, חרף העובדה כי צבר לחובתו הרשעה בעבירת מהירות אחת, בגינה זומן למשפט. במעשיו האמורים ביצע הנאשם, יחד עם רוני ואבנר, מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.

כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של הפרת אמונים.

הטיעון לעונש

ב"כ המאשימה הפנה לטיעוניו בתיקים אחרים באותה פרשה ובהם טען כי הערכים המוגנים בעבירה של הפרת אמונים הם אמון הציבור, טוהר המידות של עובד הציבור והפעילות התקינה של המנהל הציבורי. במקרה זה שלושת הערכים הללו נפגעו, ובצורה קשה. נטען כי הנזק שנגרם מטיפול שסוטה מן השורה באדם שביצע עבירה והנזק שנגרם לציבור הוא נזק רב. נטען כי גם חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה גורם נזק רב לציבור בכללותו, לאמון במשטרה ובכל מערכת אכיפת החוק ולמלחמה בתאונות הדרכים. נטען כי החלק היחסי של הנאשם אינו מבוטל. לעניין ההרשעה טוען ב"כ המאשימה כי האינטרס הציבורי, בשים לב לעובדה שהנאשם עבר עבירת תעבורה ובשים לב למלחמה בתאונות הדרכים, נפגע פגיעה קשה. עוד נטען כי ביהמ"ש צריך להתחשב בפסיקה הנוהגת בקביעת מתחם הענישה. נטען שפסיקה ישנה שאינה מתיישבת עם עיקרון ההלימה נסוגה. עוד נטען כי פסקי הדין כולם, ודאי בשנתיים האחרונות, מדברים על הרשעה. נטען כי לא מתקיימים כאן הנתונים המאפשרים אי הרשעתו של הנאשם.

ב"כ הנאשם טען כי הוא מבקש שלא להרשיע את הנאשם והפנה לפס"ד בעניין תמר כתב, בו נקבעו קריטריונים שהשתכללו עם הזמן. נטען כי הנאשם עונה לכל הקריטריונים. נטען כי רף המעשים הפליליים הוא נמוך, כאשר המנס-ריאה של הנאשם לביצוע העבירה הוא מינימאלי. נטען כי הנאשם נסע עם אמו וזה מעיד על תום לב. נטען כי הנאשם הוא בחור צעיר, אשר ההרשעה תפגע בעתידו מאחר שהוא סטודנט למשפטים. הוא שירת בצה"ל שירות מורכב עם אוכלוסיה עוינת. הוצגה תעודה שקיבל במהלך השירות ובשחרור. נטען כי מדובר במלח הארץ, בן 25, שעתידו לפניו ומבוקש להימנע מהרשעה. נטען כי במקרה זה התחייבות להימנע מהרשעה תעשה את שלה והוא לא יחזור לבית המשפט כנאשם.

הנאשם טען בעצמו שהוא סטודנט למשפטים שנה שנייה והוא חושש שבעתיד, כאשר ינסה להתקבל למקומות עבודה שונים, ההליך יפגע בסיכוייו. טען כי שירת שירות צבאי מלא ביחידה לוחמת, כפי שמפורט בתעודות. טען כי מעולם לא הסתבך עם החוק ולמד לקח מהמקרה הנוכחי לא ללכת למאכער בחיים.

דיון:

בקשת הנאשם להימנע מהרשעה: