ת"פ 22463-02-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת טבריה נ' ה' (עציר)

1.בפני בקשת הנאשם לזכותו באופן חלקי בטענת "אין להשיב לאשמה" בהתייחס לעבירות המיוחסות לו בסעיפים 3,4 לאישום הראשון וכן באישום השני וכן טענת זוטי דברים בהתייחס לאישום השני בכתב האישום.

2.רקע :

בתיק זה התנהלו מספר ישיבות במסגרתן נשמעו עדי התביעה. ביום 6/9/15, בסיום פרשת התביעה העלה ב"כ הנאשם בבקשתו כאמור לעיל. במועד זה נשמעה תגובת המאשימה.

ב"כ הנאשם סומך בקשתו על הטיעונים הבאים :

א.סעיפים 3 ו- 4 לאישום הראשון לא הוכחו. מפלט השיחות אשר הוגש על ידי התביעה עולה חד משמעית שלא נעשו שיחות בין הנאשם לבין המתלונן בתאריכים הנקובים בכתב האישום.

ב.בסעיף 3 מצוין התאריך 30.1.15, התאריך הזה לא צוין על ידי העד וגם איננו נכון. העד אמר כי שבועיים קודם להגשת עדותו במשטרה הייתה שיחה שכביכול הנאשם איים עליו במהלכה. על העד היה לאשר התאריך הספציפי בעדותו, כדי לאפשר לנאשם להתגונן מפני זה. התובעת אף לא שאלה העד האם מאשר את התיזה שמציעה בסיכומיה.

ג.בהתייחס לסעיף 4 לאישום הראשון , בפלט השיחות אין אזכור לשיחה כזו, מעבר לכך העד מסר שלל גרסאות לגבי התאריך 5.2.15 - פעם אחת הוא אמר שזה לא 5.2.15 אלא 8.2.15, פעם אחת הוא אמר שזה היה ביום חמישי, וכי האיום היה ביום שהוא הלך למסור עדות במשטרה. היום שהוא הלך למסור עדות במשטרה זה אינו 5.2.15 אלא ביום 8.2.15. לא יתכן כי התביעה תכתוב תאריך ולאחר מכן תטעו שלא זוכרים באיזה תאריך מדובר. לנאשם יש אליבי כי בתאריך 5/2/15 הוא היה עצור , עובדה זו הוצגה בפני העד ורק בעקבות כך הוא אמר שהוא לא זוכר. בשני מקומות שונים בהודעתו נ/7 מיוזמתו אומר העד כי אוים ביום 5.2.15 .

ד.העד אומר שהוא לא יודע מאיזה טלפון התקשר הנאשם, אך לא מדובר בשאלה מאיזה טלפון התקשרו, אלא באיזה תאריך התקשרו אליו.

ה.ב"כ הנאשם טען בעניינו של האישום השני כי כתב האישום באשר לאישום השני לא מציין את כמות הסם שנתפסה בחזקתו של הנאשם. גם המומחה שהעיד מטעם התביעה ציין בעדותו, שהחומר שנתפס איננו חומר בר שימוש כדבריו של העד, זה חומר שהוא פסולת ואי אפשר לצרוך אותו, כך מסר העד. לא בכדי התביעה לא טרחה לפרט בכתב האישום את כמות הסם וודאי לא הוכח שיש בכלל סם כדי שהנאשם יועמד לדין בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. לא די שמוכיחים שמדובר בריח סם או בבדיקה שנעשתה וגילתה שהצבע הוא צבע שמוכיח אולי שיש איזה מאפיין של סם אבל כמות הסם איננה ניתנת לשקילה. פועל נגזר מהטענה הזאת היא טענה של זוטי דברים שניתן לטעון אותם גם בשלב הזה. זאת כאשר לא הוכחה כמות סם כלשהי וודאי שהאישום לא הוכח ויש לזכות את הנאשם מטעם זה.

עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם צרכן קנאביס ויש לו רישיון לצרוך את הסם הזה, יש לו אישור והצהיר כי מגיש האישור הרפואי לבית המשפט אך לא הגישו בפועל.