ת"פ 22049-07-15 בית המכס ומע"מ ירושלים נ' ניקיון בע"מ ואח'

1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד לפי סעיף 117(א)(6) בקשר לסעיף 67 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ) ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו-1976 (להלן: תקנות מע"מ).

בדיון שהתקיים ביום 26.11.15 התייצב נאשם 3 (להלן: הנאשם). לא בוצעה הקראה פורמלית של כתב האישום, אולם הנאשם התייחס לכתב האישום לגופו של עניין וטען כי הגיש את הדו"חות במועד. מאחר שכתב האישום כולל אזהרת מאסר וקיימת חובת ייצוג, מונתה הסניגוריה הציבורית לייצג את הנאשם.

2.ביום 24.1.16 הגישה המאשימה הודעה על תיקון כתב האישום בהתאם לסעיף 91 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשל"ב-1982 (להלן: חסד"פ). בכתב האישום המתוקן שונו העבירות המיוחסות לנאשמים ותחת העבירות של אי הגשת דו"חות במועד הואשמו הנאשמים בהפרת החובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדו"ח התקופתי עם הגשתו, עבירה לפי סעיף 118 בצירוף סעיף 88(א) לחוק מע"מ ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מע"מ.

בדיון שלאחר מכן, ביום 24.1.16, היה הנאשם מיוצג. ב"כ הנאשם טען כי המאשימה לא היתה רשאית לתקן את כתב האישום מאחר שהמשפט החל כבר וסמכות התיקון נתונה לבית המשפט. בנוסף העלה טענות שונות לגופו של עניין נגד התיקון. שני הצדדים הגישו פירוט של טענותיהם בכתב. אתייחס לטענות השונות:

תיקון כתב האישום – בזכות או ברשות

3.סעיף 91 לחסד"פ קובע כי "תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי...". סעיף 92 (א) לחסד"פ מורה כי "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול".

מאחר שהמאשימה רשאית לתקן את כתב האישום בלא קבלת רשות עד תחילת המשפט, יש לבחון אם בעת הגשת ההודעה על תיקון כתב האישום החל המשפט, דהיינו האם המשפט החל כבר בישיבה הראשונה שהתקיימה בתיק.

4.סעיף 143 לחסד"פ מתאר את הליך פתיחת המשפט: "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול."

5.עם זאת, הפסיקה פירשה את המונח תחילת משפט באופן רחב יותר, המשתנה בהתאם לנסיבות. כך, בבש"פ 7376/96, מיכאל צריקר נגד מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 70, נקבע בהקשר לחובה לקיים הקראה של כתב אישום בעניינו של עצור כי למושג תחילת המשפט אין הגדרה בחוק, והוא מאפשר לבתי המשפט לפרשו לפי נסיבותיו של כל עניין, וכי ניתן להסתפק בהגדרה הגמישה לפיה "'תחילת המשפט' היא השלב שבו מובא הנאשם לפני בית המשפט העומד לדון במשפטו, שלא לצורך הליך שהוגדר בפירוש כ'הליך שלפני משפט' ושלא לצורך עניין מינהלי גרידא". (הגדרה שנקבעה קודם לכן בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בב"ש (ב"ש) 418/79, אבו חצירה נגד מדינת ישראל, פ"מ תשמ"א (1) 14).