ת"פ 2164-08 מ.י. מדור תביעות-מס הכנסה ת"א נ' ע.מ.י פרס בע"מ ואח' בפני כב' השופט רפי ארניה
|
ת"פ בית משפט השלום ראשון לציון |
2164-08
25.1.2016 |
|
בפני השופט: רפי ארניה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה: מ.י. מדור תביעות-מס הכנסה ת"א |
נאשמים: 1. ע.מ.י פרס בע"מ 2. מקסים בן עזרא |
| גזר דין | |
הנאשמים הורשעו לאחר ניהול משפט הוכחות בעבירות כדלקמן:
– 2 עבירות של אי הגשת דין וחשבון, בכך שלא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"חות השנתיים על הכנסותיה של הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") לשנות המס 2001 ו - 2002, וזאת בניגוד לסעיף 216(ד) לפקודת מס הכנסה;
-10 עבירות של אי תשלום מס שנוכה, וזאת בניגוד לסעיף 219 לפקודת מס ההכנסה בכך שלא שילמו לפקיד השומה במועד שנקבע בתקנות את מס ההכנסה שניכו בגין המשכורת ששולמה לעובדי הנאשמת בחודשים אוקטובר 2001 ועד יולי 2002 בסך כולל של 160,252 ₪.
בהתאם להכרעת הדין, הנאשם היה מנהלה הפעיל של הנאשמת במועדים הרלוונטיים, ועל כן הורשע בעבירות הנידונות מכח אחריות מנהלים.
השלב הראשון - ריבוי עבירות
אין ספק בעיני כי אי הגשת הדו"חות השנתיים לשנות המס העוקבות והעבירות של אי תשלום מס שנוכה אינם "אירוע אחד", וכל אחד מהם עומד בפני עצמו.
השלב השני – קביעת מתחם העונש ההולם
אי הגשת דו"חות - הערך החברתי הנפגע
החובה להגיש דו"חות שנתיים הינה חובה בה חב כל נישום. תכליתה - העמדת המדינה בפני הנתונים העובדתיים המשקפים את הכנסתו הנטענת של הנישום וגביית מס אמת בהתאם לדיווח זה.
"מדובר בעבירות שהן התשתית לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דוח מס אינה ענין טכני פעוט ערך, הדוחות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המיסים למילוי חובתה לקיים הליך סדור והוגן. בחובת ההגשה אין להקל ראש והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלוות להפרתה".
עפ"ג (מחוזי - י-ם) 2072-11-10 עתאלי אוריאל נ' היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה (פורסם במאגרים, 28.2.2011).
הימנעות מדיווח מביאה לתוצאה של חוסר שוויון וחוסר הגינות בגביית המס, שכן נישומים אשר מדווחים במועד גם משלמים את המס החל עליהם ואילו נישומים שאינם עושים כן - פוטרים עצמם (שלא כדין) מחובת התשלום.
תוצאה כזו אין לאפשר הן מטעמים של הגינות ושוויון והן מטעמים של מניעת חוסר סדר ואנדרלמוסיה חברתית.
אי תשלום מס שנוכה – הערך החברתי שנפגע
דומה כי לא יכול להיות ספק כי אי תשלום מס שנוכה משולה לגניבה ממש. צא ולמד במה דברים אמורים: הנאשמים הסכימו עם עובדי הנאשמת לשלם להם שכר ברוטו, העבירו להם שכר נטו (בניכוי תשלומי החובה), תוך יצירת מצג שההפרש מועבר לרשויות, אך בפועל שמרו בכיסם את חלק ההפרש שהינו בגין מס ההכנסה. אין זו אלא שליחת יד בכספי המדינה, אשר משולה לגניבה ממש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|