ת"פ 21616-12-12 מדינת ישראל נ' חגבי

על פי הודאתו הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית.

בתאריך 6/12/12 התקשר גלעד שחר אל הנאשם ושאל אותו האם יוכל לצאת מביתו. הוא הגיע אל מתחת ביתו של הנאשם, שם חיכה לו הנאשם, אשר מסר לו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 5.60 גרם נטו ובתמורה לכך שילם לו גלעד 200 ₪.

כחצי שנה עובר למועד זה, לאחר תיאום מוקדם ביניהם, הגיע גלעד לביתו של הנאשם ושם מסר לו הנאשם "אצבע" חשיש במשקל שאינו ידוע. תמורת הסם מסר גלעד לנאשם 200 ₪.

בתאריך 6/12/12 החזיק הנאשם בביתו סם מסוכן מסוג חשיש במקומות שונים ובכמויות שונות, כשהוא מוסתר ועטוף בעטיפות שונות, כמתואר בכתב האישום ובסה"כ מדובר ב- 7.23 גרם נטו של הסם.

התביעה הדגישה את הנזק הרב שנגרם לפרט ולחברה מתופעת הפצת הסם, החזקתו והשימוש בו, כמו גם את ההשלכות שיש לתופעה זו על הפשיעה בחברה.

על כן לטעמה, במעשיו של הנאשם נפגע הערך המוגן של שלום הציבור במובנו הרחב, כפי שאף קבע בית המשפט העליון לא אחת והציגה לבית המשפט פסיקה לתמוך טיעוניה. התביעה תמכה טיעוניה בפסיקתו של בית המשפט העליון לפיה הגם שסם מסוג חשיש מכונה לא אחת סם "קל", הרי שנזקו רב ואין להקל בו ראש כלל ועיקר.

התביעה הדגישה כי בתי המשפט הכריזו מלחמת חורמה על תופעה זו ועל כן קבעו כי דינן של נסיבות אישיות ושיקולים נוספים לסגת בעבירות מעין אלה מפני האינטרסים הציבוריים שבענישה.

עוד הדגישה התביעה כי אין המדובר במעשה חד פעמי וכי מדובר בנאשם אשר ביצע את העבירות תמורת בצע כסף.

לטעמה של התביעה מתחם העונש הראוי לכל אחת מן העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל לצד עונש מאסר מותנה, קנס משמעותי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.