ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
21019-02-13
15/04/2015
|
בפני השופט:
אביטל חן
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
אחמד טחאן
|
| גזר דין |
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שביום 17/12/11 בסמוך לשעה 06:00 בהיותו נוסע במונית, תקף את נהג המונית (להלן: "המתלונן") שהסיע אותו ונוסעים אחרים.
באותן הנסיבות, כעס הנאשם על המתלונן ששינה מיזמתו את מסלול הנסיעה. הנאשם היכה את המתלונן בכתפו בזמן שהמתלונן נוהג והחל להשתולל. בהמשך עצר המתלונן את המונית וביקש מהנאשם שירד מן המונית. הנאשם יצא מהמונית וחבט באגרופו באפו של המתלונן והיכהו בכל גופו.
כתוצאה ממעשים אלו, נגרם למתלונן שבר באף וחבלות בראשו.
טיעוני הצדדים לעונש
בטיעוניה לעונש התייחסה התביעה לחומרת נסיבות האירוע, בהן התקיף הנאשם בשעת נהיגה ובכך סיכן את יושבי הרכב, ועותרת להטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
מנגד, מציין הנאשם את גילו הצעיר של הנאשם, היותו נעדר עבר פלילי, בעל אורח חיים נורמטיבי והאחריות שנטל על ביצוע העבירה.
בהתייחס לעבירה מציין הנאשם כי מדובר באירוע שאינו מאפיין את חייו של הנאשם אלא מעידה חד פעמית שלא תחזור על עצמה, על כך יעיד הזמן הארוך שחלף ממועד ביצוע העבירה, מבלי שנפתחו תיקים פליליים נגד הנאשם.
בנסיבות הענין, עותר הסנגור להסתפק בהטלת מאסר מותנה.
במעמד הטיעונים לעונש, שמעתי את הנאשם, אשר סיפר כי אמור היה להתייצב לעבודתו בשעה 5:30 בבוקר, ואילו האשם הגיע לאוספו באיחור בן חצי שעה. בנוסף, אסף המתלונן אנשים נוספים בדרך, על אף שמדובר ברכב הסעה של מקום עבודה . כאשר פנה הנאשם אל המתלונן בעניין, השיב האחרון: "זה לא עניינך", בין השניים התחיל ויכוח, ובהמשך עצר המתלונן בצד , ולתיאור הנאשם "פתח את דלת המונית ומשך אותי כמו כלב ואז התחיל כל הבלגאן".
לדברי הנאשם, הושגה סולחה בין הצדדים אך לא שולם פיצוי במסגרתה.