ת"פ 19385-08-10 מדינת ישראל נ' דולינסקי

כללי

1. הנאשם נותן את דינו היום לאחר שהורשע ב- 4 עבירות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), 2 עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין , עבירה של זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין, עבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין ו- 2 עבירות של מתן דו"ח וידיעות לא נכונים לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה").

    

2. הנאשם הורשע בעבירות אלה לאחר שבתום פרשת התביעה, חזר בו מכפירתו והודה בחלק מעובדות כתב האישום ובחלק מהעבירות שיוחסו לו כמפורט להלן:

   באישום הראשון הודה הנאשם ככתבו וכלשונו.

   באישום השני הודה הנאשם בעבירה אחת של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובעבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה אך לא הודה באישום בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

   באישום השלישי הודה הנאשם בכל העובדות זולת סעיף 4 לאישום.

   המאשימה הסתפקה בהודאה זו.

    

3. להלן העובדות בהן הודה הנאשם:

   • על פי עובדות האישום הראשון, הנאשם, תושב כפר אדומים, עסק במיזמי בנייה ברחבי הארץ. מתוקף תפקידו העסיק הנאשם תושבים פלסטינאים בעבודות שונות. במהלך שנת 2007, בשלוש הזדמנויות שונות, מסר הנאשם לראש ענף תעסוקה במנהל האזרחי באיו"ש, מר עמרם קבילו (להלן: "קבילו") מעטפה ובתוכה 500 ₪, בד בבד עם בקשתו לקבלת אישורי עבודה בישובים ישראליים לתושבים פלסטינאים, שבמסגרת תפקידו היה אמון קבילו על הנפקתם. קבילו נטל את הכספים במעטפות והנפיק אישורים אותם מסר לנאשם בו במקום.

      

     בהזדמנות נוספת, הזמין הנאשם את קבילו שיצטרף אליו לארוחה במסעדה על חשבונו, ברם קבילו סירב להצעתו מאחר שהיה בדיאטה אותה עת.

      

     במעשיו אלה, נתן הנאשם בשלוש הזדמנויות שונות שוחד לעובד ציבור עבור פעולה הקשורה בתפקידו, ובהזדמנות נוספת הציע לו שוחד.