ת"פ 18821-02-13 מדינת ישראל נ' מישלי

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה.

בתאריך 25/10/08 התפרץ הנאשם לדירה ברמלה, בכך שפתח תריסים וחלון של חדר שינה בכח.

הוא נטל מקופסת תכשיטים שבדירה תכשיטי זהב.

התביעה ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם והם הגנה על רכושו של הציבו ר ועל שלומו ופגיעה בתחושת הבטחון של הציבור, כמו גם הגנה על פרטיותו של האזרח.

לטעמה של התביעה מידת הפגיעה בערכים אלה היא בינונית.

התביעה הביאה מפסיקתו של בית המשפט העליון באשר לחומרה שיש לייחס לעבירת ההתפרצות לבית מגורים.

עוד ציינה התביעה כי מדובר בעבירה הקלה לביצוע וקשה ללכידה ואשר נזקה רב והשלכותיה רבות אף מעבר למתלונן המסויים. על כן יש צורך בענישה מרתיעה.

התביעה הציגה את הענישה הנוהגת במקרים מעין אלה ועתרה למתחם ענישה הנע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

התביעה הפנתה אל תסקירי המבחן בעניינו של הנאשם ויחד עם זאת ביקשה של א לקבל את המלצות התסקיר.

לטעמה של התביעה, ביהמ"ש האמון על מכלול האינטרסים, צריך להעדיף את האינטרסים הציבוריים שבענישה על פני השיקול של הנאשם, אשר אותו בלבד שוקל שירות המבחן. כן ציינה כי יש להעדיף אינטרס ציבורי זה על פני נסיבות אישיות, כפי שקבע לא אחת ביהמ"ש העליון, על פי אסופת פסיקה שהציגה. התביעה הפנתה לכך ששיקולי שיקום אינם עדיפים על פני שיקולים אחרים ומכל מקום, הנאשם דנן לא פנה אל האפיק השיקומי.

לאור השיהוי הממושך שחל בהליך זה, עתרה התביעה להטיל על הנאשם שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל בכליאה ממשית, לצד מאסר מותנה, קנס בסכום של 6000 ₪ ופיצוי.

מטעמו של הנאשם העידה חברתו מיתר בסטקר, שציינה כי הם חברים מזה שלוש שנים ומאורסים, אלא שחתונתם מתעכבת בשל ההליכים המשפטיים.