כתב האישום וההליכים עד כה
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיפים 335(א)(1) ו-334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.1.2016 סמוך לשעה 17:37 הגיעו לכניסה לבניין ברחוב יוספטל 22 בקרית ים, מר דניס בוטרין (להלן: המתלונן) וגב' אנסטסיה סבדוק שהינה גרושתו של הנאשם וכן שני ילדיהם הקטינים, וזאת על רקע רצונו של הנאשם לקחת את בנו לפארק, באישור המתלוננת. באותו מעמד, הבחינו הנאשם והמתלונן אחד בשני, או אז, על רקע חילופי דברים ביניהם, דחף הנאשם את המתלונן על הרצפה. בנסיבות אלה משך המתלונן ברגליו של הנאשם על מנת למנוע ממנו להכותו והפילו לרצפה. בהמשך לאמור לעיל, נטל הנאשם לידו שבר בקבוק מהרצפה, ופצע באמצעותו את המתלונן במצחו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן שריטות מדממות במצח.
תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות. ביום 14.4.2016 בפתח הישיבה שנועדה לשמיעת ראיות, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יחזור בו מהכפירה ויודה בכתב אישום מתוקן (כתב האישום המתוקן הוגש וסומן במ/2). הובהר שאין הסכמה לעניין העונש.
ראיות וטיעוני הצדדים לעונש
באת כוח המאשימה טענה לעונש, ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו שכוללים הגנה על בטחונו ושלומו של אדם והפנתה לנסיבות החמורות, לדידה, אשר הובילו לפציעתו של המתלונן במצחו. הוגשו תמונות המתעדות את הפציעה שנגרמה למתלונן – סומנו ת/1. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה העונשית. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה הפנתה לכך שלחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שהאחרונה בהן הרשעה בעבירת הריגה, משנת 2000, בגינה ריצה עונש מאסר בפועל של 6 שנים (הוגש גיליון הרשעות קודמות, סומן ת/2). על כן, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל בתוך המתחם שהוצע, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס ופיצוי למתלונן.
הסנגור הדגיש את התיקון המשמעותי שבוצע בכתב האישום וביקש לראות את נסיבות המקרה באור מקל. לדבריו, יש לראות את האירוע כתגרה בין הנאשם למתלונן והפנה לכך שהמתלונן הוא אדם גדול ממדים. לטענת הסנגור הנאשם הגיע לקחת את בנו ואז נתקל במתלונן, אותו לא פגש מעולם, ועל כן במעשיו לא היה תכנון. כן טען הסנגור כי אין כל תיעוד רפואי בתיק החקירה ממנו ניתן ללמוד על חומרת הפציעה שנגרמה למתלונן, וציין כי המתלונן לא פנה לקבל כל טיפול רפואי. לאור כך, טען הסנגור כי מתחם העונש ההולם נע בין אי הרשעה והטלת צו של"צ לבין 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, והפנה לפסיקה שתומכת לדבריו בעמדתו. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הפנה הסנגור לכך שהנאשם הודה וחסך את העדת הנפגעת וגרושתו, ציין כי היחסים בין הנאשם לגרושתו טובים מאוד, וכי הנאשם לקח עת עצמו את נטל גידול ילדיהם המשותפים. הסנגור טען כי עברו הפלילי של הנאשם ישן וגיליון הרשעותיו הקודמות כולל עבירות שהתיישנו. לטענת הסנגור, מאז הרשעתו הקודמת שהייתה לפני 17 שנים, שיקם הנאשם את חייו והקים עסק יחד עם גרושתו. הסנגור ביקש לסטות ממתחם העונש ההולם לאור העובדה שהנאשם השתקם בכוחות עצמו ולא הסתבך בביצוע עבירות משך תקופה ארוכה. הסנגור ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם. צוין כי הנאשם עצור מיום 5.3.2016.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.