ת"פ 1855-06-12 מדינת ישראל נ' אסרף

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, על זיכוי הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

להלן נימוקיי:

1. יוסף אסרף (להלן: "המתלונן") הינו דודו של הנאשם ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום התגוררו המתלונן, אשתו אסתר מיכאלשווילי (להלן: "המתלוננת") וילדיהם יחד עם אביו של הנאשם, שחלה במחלת סרטן סופנית, בבית בשד' הבעש"ט 3 תל-אביב (להלן: "הבית").

   על פי עובדות כתב האישום, באותה תקופה טיפלה המתלוננת באביו החולה של הנאשם, כשבתאריך 12.1.07 סמוך לשעה 11:55 תקף הנאשם את המתלוננת בבית, בכך שדחף אותה וסטר לה בלחי שמאל.

   בעקבות כך, נטען בכתב האישום, הזעיקה המתלוננת למקום את המתלונן ומשהגיע האחרון לבית איים עליו הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמר לו: "אני אשחט אתכם ואת הילדים שלכם כי אין לי מה להפסיד" ודחף אותו.

   על כל אלה מייחסת המאשימה לנאשם, בפרק הוראות החיקוק, את ביצוע העבירות של תקיפה סתם, על פי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ושל איומים על פי סעיף 192 לחוק העונשין.

2. מטעם המאשימה העידו המתלוננים בלבד ומטעם ההגנה העיד הנאשם.