מדינת ישראל נ' ח'ורי (עציר)

כללי

1.לאחר שמיעת ראיות, הנאשם הורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום - שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) בחוק העונשין תשל"ז-1977.

2.בהכרעת הדין נקבע, כי בתאריך 27.03.17 בסמוך לשעה 13:00, ברחוב התמרים באילת, הנאשם צעד אחרי קשישה כבת 75 (להלן: "הקשישה") ובשלב מסוים משך ממנה בכח תיק אותו נשאה. כתוצאה מכך הקשישה הוטחה ארצה ונחבלה בצורה חמורה בזרוע ובכתף, והנאשם ברח מהמקום עם התיק.

3.בשלב הטיעונים לעונש הנאשם ביקש לצרף את ת"פ 17317-01-18 של בית משפט השלום באר-שבע ולהודות בעובדותיו והדבר ניתן לו. על יסוד הודאתו כאמור, הוא הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977. מעובדות כתב האישום עולה, כי בתאריך 30.08.17, לאחר שהתקבל דיווח במשטרת ישראל אודות אירוע אלימות בקהילה הטיפולית "רוח במדבר", בה שהה הנאשם במסגרת החלטה שיפוטית בתיק מ"ת 18276-04-17, הגיעו למקום שוטרים על מנת לחקור את הנאשם בדבר מעורבותו באירוע. השוטרים חיפשו את הנאשם והתברר כי הוא עזב את הקהילה וברח ממנה. הנאשם נעצר כעבור כשבועיים, בתאריך 12.09.17.

טיעוני הצדדים

1.ב"כ המאשימה חזרה על פרטי עבירת השוד בה הורשע הנאשם, וציינה את הערכים החברתיים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם, תוך התייחסות לגילה של המתלוננת- 75 ולפגיעה שנגרמה לה. היא הפנתה לפסיקה ועמדה על נסיבות ביצוע העבירה, ועתרה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 3.5 ל- 6.5 שנות מאסר. אשר לעונש הראוי לנאשם בתוך המתחם שהוצע, ציינה, כי הנאשם בן 51, בעל עבר פלילי עשיר, אשר ריצה מאסרים, וביצע עבירות חרף מאסרים מותנים שהוטלו עליו, וטענה כי הוא לא לקח אחריות על מעשיו. הדגישה את הצורך בהרתעת היחיד והרבים בעבירות שוד והצורך בהגנה על שלום הציבור, ועתרה להטיל על הנאשם עונש ברף הגבוה של מתחם העונש שהוצע, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת.

2.ב"כ הנאשם טען, שעבירת השוד שביצע הנאשם נמצאת ברף הנמוך של עבירות השוד בנסיבות מחמירות. ציין, כי למעשה הנאשם לא קדם תכנון, לא היה שימוש בנשק חם או קר, ולא בוצע שימוש באיומים או בכוח למעט עצם משיכת התיק. הפנה לפסיקה המתייחסת לעבירת שוד שבוצעה באופן ספונטאני, ללא תכנון מוקדם, ללא שימוש בנשק, ושלא נגרמו נזקים חמורים לנפגע העבירה, בה נקבע כי המתחם הראוי לנסיבות כאלה נע בין 6 ל- 24 חודשי מאסר. הוסיף כי הנאשם אמנם בחר לנהל את משפטו אך חסך את העדת המתלוננת, המתגוררת באילת. והדגיש כי כיום הנאשם מודה ומביע חרטה. אשר לעברו הפלילי של הנאשם, ציין, כי למעט ההרשעה האחרונה, כל העבירות הן משנת 2008 וקודם לכך, ולאחר מכן היה נסיון מצד הנאשם לחזור למוטב. לנאשם אין כל תמיכה משפחתית, והוא עבר לאילת בעקבות עבודה. עם זאת הוא נותר שם מחוסר עבודה, והוא מתגורר ברחוב. הוסיף כי הנאשם סובל מבעיות בריאותיות - בעיות שמיעה ובעיות פנימיות. טען כי מתחם העונש הראוי כאן נע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר. וכי העונש הראוי לנאשם בנסיבות לא צריך להיות מעל הרף הבינוני של המתחם. הגיש טבלת מדיניות ענישה.

3.הנאשם הודה כי ביצע את השוד והביע צער על מעשיו. שיתף כי הוא חושב על המתלוננת ומתחרט על שעשה. סיפר כי סובל מבעיות שמיעה ומבעיות בריאות אחרות.

דיון והכרעה 

1.הערכים החברתיים המוגנים בעבירת שוד, הם בין היתר ערכי שלמות הגוף, שמירת הקניין, כבוד האדם, ושמירת הסדר ובטחון הציבור. כאשר קרבן העבירה הוא אדם מבוגר, מתקיים ערך חברתי נוסף, של הגנה על "אוכלוסיות חלשות" וקיום מרחב ציבורי בטוח להן.