ת"פ 18013-01-15 מדינת ישראל נ' פרחאת

כתב האישום

1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. העבירות בהן הורשע הנאשם הן קשירת קשר לפשע – לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), גניבה בידי עובד – לפי סעיף 391 + 29 לחוק, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים – לפי סעיפים 407(ב) לחוק, עבירות בנשק (החזקה + נשיאה והובלה + סחר) – לפי סעיפים 144(א) (רישא + סיפא) + 144(ב) (רישא + סיפא) + 144(ב2) + 29 לחוק, ושיבוש מהלכי משפט – לפי סעיף 244 לחוק.

2.להלן עובדות כתב האישום המתוקן:

2.1חברת "עמישב שירותים בע"מ" הינה חברה המספקת שירותי שמירה, אבטחה, ניקיון ועוד, שאחד מסניפיה מצוי בשדרות ההסתדרות 33 בחיפה. כחלק מפעילותה, מחזיקה החברה, באישור המשרד לביטחון פנים, כלי נשק לרבות אקדחים, המוחזקים דרך קבע במחסן נשק או בכספת המצויה בסניף.

2.2 במועד הרלוונטי לכתב האישום, עבד הנאשם בסניף החברה האמור, כמפקח ניקיון ואיש שטח. במסגרת תפקידו ידע את קוד הכניסה לסניף וכן כי מוחזקים אקדחים בכספת.

2.3מועד שאינו ידוע למאשימה, בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2014 לערך, קשר הנאשם קשר עם חברו, רבאח חאג' (להלן: "רבאח") למכור לו אקדחים, שלא כדין, תמורת תשלום בסך 10,000 ₪ עבור כל אקדח.

2.4ביום 20.12.14 היו בתוך הכספת הנ"ל שישה אקדחים ותחמושת השייכים לחברת "עמישב". בהתאם לקשר ולשם מימושו, הגיע הנאשם ביום 20.12.14 בשעה 21:04 לערך אל הסניף, ביודעו כי מצלמות האבטחה לא פעלו באותה עת. הנאשם אשר חשב באותה עת כי בכספת מצויים חמשה אקדחים, אחז בידיו לום, נכנס לסניף ובאמצעות הלום עקר את הכספת ממקומה ובה האקדחים והתחמושת. לאחר מכן היכה באמצעות הלום באחד מחלונות המשרד ופתח חלון אחר. זאת, על מנת ליצור מצג שווא לפיו התרחשה התפרצות לסניף, ובכדי למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

2.5לאחר מכן, בשעה 21:13 לערך, התקשר הנאשם לרבאח ואמר לו להגיע אל הסניף, על מנת למסור לו את הכספת עם האקדחים והתחמושת. לאחר מספר דקות, הגיע רבאח אל הסניף ברכב. הנאשם נטל והוציא את הכספת מהסניף ומסר אותה לרבאח שנסע מהמקום, כשהוא נושא ומוביל את האקדחים והתחמושת ברכבו, בלא רשות על פי דין. הנאשם התקשר למוקד חברת "עמישב" ודיווח בכזב כי אירעה פריצה לסניף והכספת ובה האקדחים נגנבה, וזאת בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

2.6בסמוך למתואר לעיל, שילם רבאח לנאשם 30,000 ₪ כמקדמה עבור האקדחים והתחמושת. במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר ליום 25.12.14, מסר רבאח לידי אחר, שזהותו אינה ידועה, לפחות ארבעה מבין האקדחים, בלא רשות על פי דין.