ת"פ 1704-04-15 מדינת ישראל נ' זובקוב

כתב האישום וההסדר:

ביום 21.09.15 הגיעו הצדדים להסדר לפיו, הנאשמת הודתה והורשעה בעובדות כתב האישום המתוקן, ונשלחה לעריכת תסקיר בטרם הטיעונים לעונש. לא הייתה הסכמה עונשית והתביעה הצהירה כי אינה מחויבת להמלצות התסקיר.

נוכח הודאתה, הורשעה הנאשמת במיוחס לו בכתב האישום המתוקן – בעבירה של תקיפת בן זוג חבלנית, לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת והמתלונן נשואים ומתגוררים בדירתם המשותפת. בתאריך, 21.11.14, החל ויכוח בין הנאשמת למתלונן על רקע מחלוקת כספית, ובסיומו יצא הנאשם לעשן במרפסת הדירה, ובעודו מעדן נכנס המתלונן לדירה והתיישב ליד המחשב. המתלוננת פנתה למתלונן ודרשה כי יכבה את הסיגריה, ומשלא התייחס לדרישתה, החלה לצעוק ולתקוף את המתלונן, בכך שלקחה צלחת והכתה בראשו. כתוצאה מהמכה נגרם למתלונן חתך בקרקפת באורך של 2 ס"מ, אשר החל לדמם, ובשל כך נזקק המתלונן לטיפול רפואי.

תסקיר שירות מבחן:

בעניינה של הנאשמת התקבל תסקיר שירות מבחן לפיו, הנאשמת בת 41, נשואה ואם ל- 4 ילדים . סיימה לימודי אחות מוסמכת בארץ עובדת בבית אבות כאחות. מעיון בגיליון הרישום הפלילי עולה כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי וכי לא עומדים ופתוחים כנגדה תיקים נוספים. תארה כי חוו משבר סביב העלייה, לאור שינוי הסטטוס הכלכלי והיציבות שחוו בארץ מוצאם. מסרה כי חרף הקשיים, החלה בלימודי אחיות, הפערים בעבודה וברכישת השפה יצרו קשיים ופערים בינה לבין הבעל. בהתייחסותה להתנהגות אלימה, תארה כי בעבר הבעל פגע בה פיזית וזאת באופן חד פעמי. מדבריה כי סביב אירוע האלימות צברה תחושות של עלבון, חוסר הערכה וכעסים כלפיו. עוד תארה כי בעלה לא עבד, אז נהג לשתות אלכוהול, דבר שיצר מתיחות נוספת ביחסים. בנוסף תארה החמרה במצבם סביב המעבר מבית שמש לבתים. בהתייחס עבירה נשוא הדיון, הנאשמת תארה כי נוצר ויכוח סביב כך שהמתלונן הדליק סיגריה זאת לאחר שביקשה אותו לעשן מחוץ לבית. לדבריה, חשה כעס רב בו התקשתה לשלוט והתפרצה כלפיו באלימות. הנאשמת הודתה כי שברה על ראשו צלחת וכי מיד חשה חרטה על מעשיה וקושי נוכח תוצאת התנהגותה. תארה כי ביקשת לטפל בו אך המתלונן סירב והזמין עזרה רפואית ובמשך הגיעה המשטרה. מסרה תחושתה כי לא היה מעוניין להגיש תלונה. הנאשמת כמתואר הודתה בעבירה והביעה חרטה בגין מעשיה. מסרה כי לאחר האירוע התנצלה בפניו, האירוע ומעורבות המשטרה הובילה לזעזוע ולאחר מכן יחסיהם השתפרו, כיום מתארת כי משתדלים לעזור אחד לשני ולדבר באופן פתוח יותר על קשייהם. מודה בביצוע העבירה, הרגישה כעס רב על בעלה המתלונן עקב יחסו כלפי כל השנים ונראה כי התנהגה באלימות כתוצאה מהכעס שהצטבר לאורך השנים. מתקשה לקחת אחריות על מעשיה ומתרצת את התנהגותה בעיקר כאמור, על רקע כעסים שהצטברו כלפי המתלונן לאורך השנים. בפגישה עם המתלונן, בהתייחסותו ליחסיהם תאר את תחילת הזוגיות ביניהם כחיובית וטובה. בשנים האחרונות תאר כי מצבם החל להתדרדר ושייך זאת לנאשמת שפנתה לעבוד שעות רבות ולא נותר זמן לאיכות משפחתית וזוגית. בהתייחסותו לעבירה, תאר את המצב בדומה לנאשמת. לא היה מעוניין להגיש תלונה למשטרה וכי אנשי המד"א הזמינו את המשטרה. המתלונן שלל בעייתיות בתחום השתייה ומסר כי בעת הנוכחית אינו זקוק לטיפול בתחום זה או בתחום האלימות. כמו כן, שלל חשש מפניה והישנות של מקרי אלימות.

שירות המבחן המליץ לשלב את הנאשמת במסגרת קבוצתית, לנשים אשר ביצעו עבירות אלימות זוגית, על מנת לבחון את דפוסי התנהגותה האלימים חלקיה בקשיים הזוגיים שעלו ולסייע ששיפור יכולתה לתקשורת רגשית והימנעות מהתנהגות אלימה. השירות המליץ להעמידה בצו מבחן למשך שנה. שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתה בשל חשש לפגיעה בעבודתה כאחות מוסמכת.

טיעוני הצדדים

ב"כ התביעה הפנה לחומרת העבירות אותן ביצעה הנאשמת. התביעה עמדה על הרשעת הנאשמת לאור מהות העבירה בהעדר פגיעה בשיקום הנאשמת. העובדה שהנאשמת מצמצמת ומתקשה להבין את חומרת מעשיה ולאלימות. המאשימה עתרה למאסר על תנאי והתחייבות.

ב"כ הנאשמת הפנתה למערכת היחסים המורכבת בין בני הזוג. ניתן ללמוד שלא מדובר בנאשמת אלימה ותוקפנית אלא מדובר במאזן כוחות שבו לא פעם היא נפלה קורבן למעשה "המתלונן". המתלונן כלל לא היה מעוניין להגיש תלונה. ההליך כנגד הנאשמת אשר פגע בתא הזוגי ויש לזה מחיר מבחינה זוגית וגם החשש למקור הפרנסה שלהם. מדובר במי שלהם 4 ילדים. הנאשמת אחות מוסכמת במקצועה. הרשעתה תפגע במקום עבודתה. ברור שבכל אותם מקומות עבודה שזה בתי חולים ציבוריים הנאשמת צריכה להיות שהרישום הפלילי שלה נקי ואם תהיה לה הרשעה המחיר יהיה כבד מאוד. לנאשם נגרמו חבלות שלא דרשו טיפול ממושך ולא נגרם נזק ממשי. כיום בני הזוג ממשיכים לחיות יחד וגם לנתון זה יש משקל. ב"כ הנאשמת ביקשה לקבל את המלצות שירות המבחן אשר מאוזנת.