ת"פ 16795-10-15 מדינת ישראל נ' אהל ואח'

החלטתי לזכות את הנאשמים וזאת מן הטעמים שאפרט להלן.

1.נגד הנאשמים, שהם בני זוג, הוגש כתב אישום המייחס להם גידול שלושה שתילי קנביס באדניות בביתם (משקלם הכולל של שלושת השתילים כ-325 גרם).

החיפוש והפגמים שנפלו בו:

2.השתילים נמצאו על גג הדירה על ידי שוטרים שערכו חיפוש במקום ביום 1.7.2015.

3.שני השוטרים שהעידו בפני, עמנואל אביב ואיליה פיינבורג, העידו שאינם זוכרים כלל את החיפוש ואת נסיבותיו.

4.בדו"ח פעולה שכתב השוטר עמנואל אביב (ת/7) נכתב שהשוטרים הגיעו לדירת הנאשמים עם צו חיפוש שבו צוין שמו של הנאשם, את הדלת פתחה הנאשמת, והשוטר הזדהה בפניה והציג צו חיפוש. הנאשמת התקשרה לבן זוגה, שמסר כי אינו יכול להגיע למקום באמצע יום העבודה. בשלב זה, לפי האמור בדו"ח של השוטר אביב, "שאל[תי] את אביבה האם היא רוצה לזמן שני עדים לטובת החיפוש", אך היא "השיבה שאין צורך". לפי האמור בדו"ח, השוטר מסר לנאשמת העתק צו החיפוש והחל לחפש. השוטר מצא בשלוש אדניות על גג הבית (גג פרטי) צמחים החשודים כמריחואנה. בשלב זה "שאל[תי] את אביבה למי שייכים העציצים האלו, וזו השיבה שהיא שתלה אותם. היא שותלת הרבה עציצים, גם בבניין עצמו וגם את העציצים האלו היא שתלה וגידלה". לפי הכתוב בדו"ח, השוטר הסביר לה שמדובר בסמים והיא אמרה ש"היא לא מבינה בזה ולא היה לה מושג שזה סמים". בשלב זה עיכב אותה השוטר בחשד לגידול סמים. בהמשך פרץ השוטר בכוח לחדרו של בנם החייל של הנאשמים תוך שבירת משקוף הדלת. לפי הדוח "בתחנה שקל[תי] [השוטר אביב] את העציצים במשקל אלקטרוני תיקני אשר הראה משקל של 384 גר' ברוטו" (מאוחר יותר זוהו שתילי הקנביס ככאלו במעבדה במטה הארצי ומשקלם נטו נקבע כ-324.68 גר' – כך לפי חוות דעת המטה הארצי ת/4).

5.בדו"ח החיפוש שמילא השוטר אילייה פיינבורג סומנו המילים "בהתאם לצו החיפוש מבית משפט, שנמסר למחזיק המקום והעתקו רצ"ב", אך לטופס החיפוש לא צורף כל צו חיפוש. השוטר גם סימן בדו"ח החיפוש את המשבצת שליד המילים: "החיפוש נערך ללא עדים מן הטעם המפורט", אך לא סימן מהו הטעם שבגינו נערך החיפוש ללא עדים, אלא רק החתים את הנאשמת בשורה "לפי בקשת מחזיק המקום".

6.בעדותו בבית המשפט עמד השוטר עמנואל אביב על כך שאם כתב בדו"ח הפעולה (ת/7) שביצע את החיפוש כשבידיו צו חיפוש ואף הציגו לבעלת הבית, הרי שכך היה (כאמור לעיל, השוטר העיד שאינו זוכר את החיפוש ואת נסיבותיו). גם השוטר אילייה פיינבורג העיד כאמור לעיל שאינו זוכר את נסיבותיו של החיפוש הספציפי. העד העיד שכאשר הוא מבצע חיפוש ובידיו צו חיפוש הוא מוסר עותק ממנו למחזיק המקום. השוטר פיינבורג אישר ששכח לסמן בטופס החיפוש את הסיבה לכך שהחיפוש נערך ללא עדים, אף על פי שהוא מניח שלפי צו החיפוש היה עליו לבצעו בפני שני עדים. שני השוטרים שהעידו בפני לא אמרו דבר על הצו שהיה ברשותם – כגון מי השופט שחתם עליו ומתי.

7.במהלך עדויות השוטרים התובע ביקש להגיש את מה שהוא תיאר כצו החיפוש (ת/6), אלא שכפי שציינתי בפרוטוקול מייד כשביקש להגיש את המסמך, לא מדובר כלל בצו חיפוש, אלא בבקשה להוצאת צו חיפוש ובאישור שצו חיפוש בוצע. מדובר בטופס בפורמט שבו משתמשות חלק מיחידות המשטרה במחוז תל אביב שבו בצדו הימני של הדף מופיעה הבקשה להוצאת צו חיפוש ובצדו השמאלי צו החיפוש עצמו. בצו החיפוש מדפיסה המשטרה מראש חלק מן הפרטים הרלבנטיים (פרטי החשוד, מקום החיפוש, ומה החפצים שהיא מורשית לתפוס) והשופט המחליט בבקשה מסמן האם הוא מקבל את הבקשה או דוחה אותה, מנמק בתמצית את החלטתו, מסמן האם החיפוש יערך בנוכחות עדים ומנמק החלטתו זו, עורך שינויים בפרטים שכתבה המשטרה כהבנתו, מטביע את חותמתו וחותם. הצו נחתם במספר עותקים. לפי נהלי בית המשפט העתק מצו שעליו חותם השופט נשמר בבית המשפט.