ת"פ 16643-09-15 מדינת ישראל נ' תורג'מן ואח'

במסגרת הסדר טיעון דיוני, ללא הסכמה עונשית, הודה הנאשם והורשע ביום 12.9.16 לפי כתב אישום מתוקן, בעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מעשי הנאשם:

1. ב-22.3.16 בשעת ערב נערך באצטדיון בלומפילד בתל-אביב משחק כדורגל בין מכבי תל-אביב לבין מכבי חיפה, שהסתיים בניצחון למכבי תל-אביב.

2. בסיום המשחק החלה קבוצת אוהדים של מכבי חיפה ללכת ברחוב שלמה בתל-אביב, וביניהם גם הנאשם. שוטרים ליוו את קבוצת האוהדים בתנועתה.

3. לפתע תקף הנאשם אוהד של מכבי תל-אביב שהלך בסמוך (שזהותו אינה ידועה גם כיום), בכך שדחף אותו, ולאחר מכן גם בעט בו בהיותו שרוע על הרצפה. הנאשם נעצר במקום על-ידי השוטרים.

    

   קביעת מתחם העונש ההולם:

   1. עבירת התקיפה מגנה על בריאות האדם ועל האוטונומיה שלו על גופו, כנגזרת של כבוד האדם. הנאשם פגע בערכים אלו באופן מובהק, ובוודאי כשלא נרתע מבעיטה בנפגע המוטל על הארץ.

   2. נסיבות המעשה, על-רקע אירוע ספורט, מוסיפות לחומרה, על-אף היעדרו של תכנון מקדים, ועל-אף העובדה שהנזק התמצה ללא פגיעה מתמדת בגוף הנפגע:

      אף-אם לא ניתן לקבוע שאלימות מסוג זה, הקשורה לספורט, הגיעה לממדים של "מכת מדינה", אין ספק כי מדובר בתופעה רווחת. לאלימות הקשורה לספורט השלכות קשות, מעבר לפגיעה המיידית בקורבנות, ובראש ובראשונה הפגיעה החמורה בקבוצות ובקהל, בשל הימנעותו של ציבור מלהגיע למשחקים מחשש לאלימות. לפגיעה זו משמעויות כלכליות וחברתיות ברורות.

   3. הנאשם התיר לעצמו לתת פורקן לתסכולו בפגיעה בקורבן אקראי, ללא כל התגרות.