ת"פ 16337-07-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' חריזאת

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

   • גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל,ז – 1977 (להלן: "החוק").

   • שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בין התאריכים 28.6.15-29.6.15 עבד הנאשם בביתו של המתלונן. באותן נסיבות גנב הנאשם מהמתלונן כסף מזומן בסך 19,838.5 ₪ אשר היה מוסתר בארון חדר השינה. בתאריך 30.6.14 נתפס הנאשם והציג לשוטרים מסמך מזויף לפיו יש לו אישור עבודה בתוקף.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן.

   טיעוני הצדדים

4. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד יעקב שטרנברג ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1979, לחובתו שתי הרשעות קודמות בגין כניסה לישראל שלא כחוק. כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 3 חודשים. הנאשם שב ומבצע את אותה עבירה, וזאת חודשים ספורים לאחר שהורשע בעבירה דומה והוטל עליו מאסר על תנאי. הנאשם ניצל את כניסתו לישראל כדי לבצע עבירה של גניבה בידי עובד. כשנתפס הנאשם על ידי המשטרה הציג מסמך מזויף כדי להטעות את המשטרה. בית המשפט עמד לא אחת על חומרת העבירה של גניבה בידי עובד, על ניצול האמון השורר בין מעביד לעובדו. הנאשם ניצל את האמון שניתן בו וגנב סכום כסף גדול. מתחם העונש לשתי העבירות הינו החל מ- 10 חודשים ועד שנתיים מאסר. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל וכן להפעיל את עונש המאסר על תנאי במצטבר לעונש המאסר שיוטל עליו. זאת לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי וכן הפעלת התחייבות שנחתמה במועד גזר הדין הקודם.

5. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ראיס אבו סייף, הנאשם כבן 36, הודה בהזדמנות הראשונה. אישור העבודה שניתן לו על ידי אחרים נראה על פניו כתקין. הנאשם נכנס לישראל לצורכי עבודה. הוא עבד אצל המתלונן בעבודה מזדמנת ימים אחדים וברגע של חולשה לקח את הכסף. אין מדובר על יחסי אמון השוררים בין עובד למעביד אליהם התכוון המחוקק בעבירת גניבה בידי עובד. לא מדובר בעבירה שבוצעה לאחר תכנון או בצוותא. הכסף נתפס והושב למתלונן. הנאשם הורשע בעבר רק בגין כניסה לישראל שלא כדין ללא עבירות נלוות. מתחם העונש בעבירת הכניסה לישראל הינו בין מאסר על תנאי לבין 5 חודשי מאסר. בהינתן שבמקרה דנן ישנה עבירה נלווית ועל פי פסיקת בית המשפט העליון מתחם העונש בתיק זה יכול לנוע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר. על כן עתר ב"כ הנאשם להסתפק עונש מאסר בתוך מתחם זה.