ת"פ 16329-01-13 מדינת ישראל נ' טובאסי

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן הכולל שתי עבירות של סיוע לחטיפה לשם רצח או סחיטה לפי סעיף 372 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום

1. הרקע למעשים, כמפורט בחלק הכללי של כתב האישום, הוא חטיפות שהתרחשו בסיני של אזרחים סודנים ואריתראים על ידי כנופיות של בדואים. לאחר החטיפה, איתרו החוטפים בן משפחה של החטוף בישראל, יצרו עימו קשר טלפוני ודרשו דמי כופר בסכום של אלפי דולרים עבור שחרור החטוף. החוטפים אפשרו לחטופים לשוחח עם בני משפחתם, ובמהלך שיחה זו תיאר החטוף את תנאי השבי הקשים והמצוקה בה נתון והתחנן כי דמי הכופר ישולמו על פי הוראות החטופים בכדי לשחררו.

החוטפים נתנו הוראות לבני המשפחה בישראל בדבר סכום הכסף שעליהם לשלם ולגבי אופן התשלום בישראל לאנשי קשר.

2. על פי האישום הראשון בעקבות חטיפת אשה וגבר על ידי בדואים בסיני ודרישה לדמי כופר בסך 80,000$ שאם לא כן יהרגו, נמסר לנסחט המתגורר בישראל על ידי החוטפים כי שליח מטעמם יצור עימו קשר על מנת לגבות את דמי הכופר. הנאשם אשר נשלח על ידי אדם הנקרא אבו אברהים ומתגורר בעזה, נפגש עם הנסחט בארבע הזדמנויות שונות במהלך נובמבר 2012 וקיבל ממנו כל פעם סך של 20,000$ אשר הועברו על ידו לאבו אברהים.

על פי האישום השני במועד שאינו ידוע למאשימה עובר לאירועים נשוא האישום הראשון, נחטף גבר על ידי בדואים בסיני והועלתה דרישת כופר בסך 40,000$ עבור החטוף שאם לא כן ייהרג. גם במקרה זה קיבל הנאשם את הכסף מידי הנסחט, בשתי הזדמנויות שונות, פעם סך של 17,000$ ופעם נוספת סך של 23,000$. הסך של 17,000$ הועבר על ידו לאבו אברהים והסך הנוסף של 23,000$ נתפס על הנאשם בעת מעצרו.

הסדר הטעון

3. במסגרת הסדר הטעון הוסכם בין הצדדים כי לא יחרגו מהעובדות שבכתב האישום המתוקן – לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהם, למעט בעניינים הבאים: הוסכם כי הנאשם יוכל לטעון שהיסוד הנפשי של מודעותו לכך שמדובר בכספי כופר התגבש רק בפגישה השלישית והרביעית נשוא האישום הראשון והפגישה השנייה באישום השני. עוד הוסכם כי יוכל לטעון כי עבור כל אחת מההעברות קיבל לכיסו סכום הנע בין 400 ל-500 ₪ וכי הודאתו בעובדות המתייחסות לפרטים לגביהם לא היה הנאשם נוכח, אינה נובעת מידיעה אישית אלא מחומר החקירה.  

תסקיר שירות המבחן

4. הוגש תסקיר לעניין העונש.