מדינת ישראל נ' אלישייב ואח'

 (נאשמים 2, 3 ו -7)

א.כללי

1.האם הנאשמים ביצעו עבירות אלימות במסגרת ארגון "לה פמיליה" אשר תואר כארגון אוהדים המחזיק באידיאולוגיה אנרכיסטית, גזענית ואלימה?

זו השאלה שהניחו הצדדים לפתחו של בית המשפט, תוך שההגנה הדגישה כי אף אם ייקבע שמדובר בארגון גזעני ואלים, לא ניתן לקבוע, ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי, כי הנאשמים היו מעורבים באותם אירועים אלימים המיוחסים להם בכתב האישום.

2. כיון שנאשמים 5,4,1 ו -6 הודו באשמתם במסגרת הסדרי טיעון שנקשרו עם התביעה בשלב מוקדם יותר, נוהל שלב ההוכחות רק בעניינם של נאשמים 3,2 ו-7 (להלן - הנאשמים) אשר כפרו באשמתם, והכרעת הדין ניתנת בעניינם בלבד.

3.כתב האישום נפתח בחלק כללי המתאר את הקמתו של ארגון לה פמיליה (להלן - הארגון) ודרכי פעולתו, ובהמשך - מחזיק חמישה אישומים המתארים אירועי אלימות שונים, מהם ארבעה אישומים הרלוונטיים לנאשמים:

אישום ראשון, הרלוונטי לנאשמים 2 ו - 3, יכונה גם: אירוע פלורנטין; אישום שלישי, הרלוונטי לנאשם 7, יכונה גם: אירוע רידינג; אישום רביעי, הרלוונטי לנאשם 7, יכונה גם: חופים 1; אישום חמישי, הרלוונטי לנאשם 7, יכונה גם: חופים 2.

4.קו ההגנה בו נקטו הנאשמים במהלך ניהול ההליך לא היה קו הגנה במסגרתו סופקו תיאורים עובדתיים חלופיים לאירועים השונים, אלא קו הגנה במסגרתו לא הייתה מחלוקת בדבר קרות האירועים כמעט באופן בו תוארו בכתב האישום, ואף לא הייתה מחלוקת כי הנאשמים נכחו בזירות בהן התרחשו התקיפות השונות.

קו ההגנה המשותף לכל האישומים והנאשמים התמקד אפוא בטענה בנוסח: "הגעתי למקום מבלי לדעת שעומדת להתרחש תקיפה וממילא לא השתתפתי בה/עזבתי מיד כשהבנתי מה עומד להתרחש".

הראיות המרכזיות שהוצגו במהלך ההליך