ת"פ 16187-08-12 מדינת ישראל נ' אבו עדרה

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:רקע

1. • התפרצות לבית מגורים כדי לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

   • גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק.

   • גניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 21.2.11 בשעה 3:00, חדר הנאשם לדירת מגורים מבעד לאחד מחלונות הבית. באותן נסיבות נטל הנאשם מהבית תיקים, מסמכים, מצלמה, כסף וצרור מפתחות לרכב השייך למתלונן. בהמשך למתואר נטל הנאשם את הרכב ונסע מהמקום. מיד לאחר מכן נמצא הרכב נטוש בעיר רמלה כשדלתותיו הקדמיות פתוחות, כריות האוויר פתוחות וחוטים קרועים וזאת לאחר שפגע בחומה.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי בכפוף לתסקיר שיצביע על העדר מסוכנות ושיתוף פעולה היא תעתור לעונש של 13 חודשי מאסר הכוללים הפעלת עונש המאסר על תנאי ואילו ההגנה תטען באופן חופשי.

   תסקיר שירות המבחן

4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 10.9.15, הנאשם כבן 28, רווק. סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. בהגיעו לגיל 16 עזב אביו את הבית והוא סייע לאימו בגידול אחיו ובתשלומים שוטפים של הוצאות הבית. עם סיום לימודיו עבד כשומר באתרי בנייה שונים ובעבודות שיפוצים. עובד מזה 3 שנים בחברת אבטחה. הנאשם מאורס כשנה וחצי ועתיד להינשא בקרוב. בהתייחסו לעבירה מודה הנאשם בביצועה. עם זאת מתקשה לתאר את פרטי העבירה, מתוך בושה ואשמה. הנאשם הסביר את התנהגותו כהיגררות אחר קבוצה שולית. הנאשם הביע חרטה וצער על הפגיעה במתלונן וקיבל על עצמו אחריות למעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל בבית בעל קשיי תפקוד מהותיים, בין השאר אלימות פיזית מרובה שחווה כשלא עמד בכללי הבית. הוריו התקשו לספק את צרכיו הרגשיים והפיזיים והוא נעדר מערכת משפחתית מכילה, מחנכת ומציבת גבולות. על רקע זה חבר לחברה שולית והפנים דפוסי התנהגות שוליים. נראה כי המצב החמיר לאחר עזיבת אביו. שירות המבחן התרשם כי קיימים אצל הנאשם דפוסי התנהגות וחשיבה בעייתיים שעלולים להכשילו שוב. הנאשם עבר סדנת הכנה לטיפול קבוצתי והביע נכונות להשתלב בטיפול. שירות המבחן התרשם כי הנאשם יתרם יותר מטיפול פרטני. במסגרת גורמי הסיכון לקח שירות המבחן בחשבון את דפוסי ההתנהגות שרכש הנאשם במשך השנים, את יכולתו המוגבלת לראות חלקים באישיותו שהובילו אותו לביצוע העבירות, והעדר מערכת משפחתית תומכת. במסגרת גורמי הסיכוי לשיקום לקח שירות המבחן בחשבון את שיתוף הפעולה המלא והעקבי של הנאשם עם שירות המבחן, הנכונות שמביע לבדוק דפוסי התנהגות מכשילים והמוטיבציה והתקווה שמביע לשינוי וניהול חייו בעתיד באופן נורמטיבי. לאור זאת המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינו כדי לבחון את יכולתו להתמיד בהליך טיפולי.

5. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 31.3.16, הנאשם הביע את רצונו לקיים אורח חיים נורמטיבי ולעלות על דרך הישר. מסר כי אשתו נמצא בשלבי הריון מתקדמים והביע רצון לבצע תוכנית של"צ ולהשתלב במערך הטיפולי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין את הנדרש ממנו ומעוניין להתחיל הבהליך טיפולי פרטני. עם זאת בשלב זה מתקשה להעמיק בשיחות באשר לדפוסי התנהלות בעייתיים או קשיים עמם מתמודד בחייו, כשניכר כי הדבר קשור בכך שאינו מורגל בחשיבה ובשיתוף בנושאים אלו. שירות המבחן התרשם מיכולתו של הנאשם לשתף פעולה עם השירות ולהתמיד בקיום אורח חיים תקין ומיטיב, וכי הטלת ענישה שלא תאפשר המשך אורח חיים זה עשויה לפגוע בהליך השיקום שעובר. לפיכך המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם צו מבחן וצו של"צ, וכן להאריך את המאסר על תנאי.

   טיעוני הצדדים