ת"פ 15377-01-15 מדינת ישראל נ' דהן

כתב האישום וההליכים

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- "חוק העונשין").

    

   בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 13.12.14 תקף הנאשם את המתלונן, בכך שהטיח בראשו כוס וגרם לו חבלות של ממש, אשר התבטאו בחתכים מרובים ושטחיים בפנים.

    

2. בשל גילו הצעיר הופנה הנאשם לשירות המבחן. בתסקיר שהוגש נסקרו תולדות חייו של הנאשם - בחור צעיר כבן 21, נעדר עבר פלילי. ביחס להתייחסותו לעבירה, נטה הנאשם למזער את חלקו ואחריותו וטען להגנה עצמית. עם זאת שירות המבחן ראה סיכויי שיקום בעניינו ויכולת להיתרם מהליך טיפולי ולאור כך המליץ על העמדתו במבחן בצירוף צו של"צ.

    

   לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בתסקיר, סברתי שמסקנת שירות המבחן מוקדמת וכי ראוי לקבל תסקיר משלים ביחס לנאשם לאחר שיחל בהליך הטיפולי. בין לבין הבהיר הנאשם כי אינו טוען להגנה עצמית והודאתו בעבירה מלאה. בתסקיר המשלים ציין שירות המבחן כי חל שינוי בהתייחסות הנאשם למעשיו וכן כי הוא החל לעבוד לאחרונה. שירות המבחן שילב את הנאשם בתכנית המיועדת לעוברי חוק צעירים והוא הספיק עד כה ליטול חלק בשלושה מפגשים מתוך שלושים. בתקופת הדחייה התרשם שירות המבחן כי הנאשם מבטא רצון להיתרם מההליך ומתפקד בו כראוי. לאור כך צוין כי יש בהליך להפחית את הסיכון להישנות עבירה ושוב הומלץ על העמדתו בצו מבחן בתוספת צו של"צ.

    

   טיעוני הצדדים לעונש

    

3. ב"כ המאשימה ציין את חומרת העבירה ואת החבלות שנגרמו למתלונן. נטען כי הערך המוגן שבבסיס העבירה הוא שלמות גוף האדם ונסיבות העבירה חמורות, בשל העובדה שבוצעה במועדון לילה בשעת לילה מאוחרת. ביחס לחומרת הפגיעה במתלונן צוין כי המתלונן לא נזקק לטיפול רפואי ואין בידי המאשימה כל מסמך רפואי. ביחס למתחם הענישה ההולם את העבירה בנסיבותיה, נטען כי יש להעמידו על 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר וכי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בגדרו. עוד נטען כי באם יחליט בית המשפט לנקוט דרך שיקומית, ראוי להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות.