ת"פ 15210-11-14 מדינת ישראל נ' מזרחי(עציר)

רקע

1.הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום שתוּקן במסגרת הסדר-טיעון כדלקמן: שלוש עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); וכן עבירה אחת של התנהגות פסולה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

כתב-האישום המתוקן מחזיק שלושה אישומים: על-פי עובדות האישום הראשון, ביום 3.11.2014 בסמוך לשעה 06:40, ברחבת הכותל המערבי בירושלים, איים הנאשם על מפקד נקודת המשטרה בכותל המערבי, רפ"ק ביטון, כי: "יהרוג את כל השוטרים, אני עוד אהרוג את כולם". רפ"ק ביטון ביקש מהנאשם להירגע, אך הנאשם המשיך להשתולל ולצעוק ברחבת הכותל, תוך שהוא מפר את שלום הציבור בהתנהגותו בכך שהוא מפריע לציבור המתפללים. השוטר גברי עיכב את הנאשם לתחנת המשטרה. במהלך העיכוב, איים הנאשם על השוטר גברי כי: "אני אפרק אתכם, אני אזיין אתכם, אני אביא את המאפיות ואפרק אתכם, אני עוד אראה לכם, כמו שפירקתי אתכם לפני 5 שנים, אני אפרק אתכם". לאחר שהנאשם עוכב לתחנת המשטרה במרחב דוד, הגיע למקום רפ"ק ביטון והנאשם איים עליו כי: "הוא עוד יראה לו מה זה". בכל אלה הודה הנאשם, ובגין כך הורשע במסגרת האישום הראשון בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי וכן בעבירת איומים.

על-פי עובדות האישום השני, ביום 5.11.2014, במהלך דיון בשחרורו של הנאשם בהליך מעצר ימים שמספרו 5593-11-14 בבית-משפט השלום בירושלים, איים הנאשם על השוטר רס"ל לוקס כי "ירצח אותו". הנאשם הודה במעשה זה, ובגין כך הורשע במסגרת האישום השני בעבירה נוספת של איומים (שנייה במספר).

על-פי עובדות האישום השלישי, ביום 7.11.2014, במהלך דיון במעצר ימים שמספרו 1652-14 בבית משפט השלום בירושלים, איים הנאשם על כב' השופטת ענת זינגר בכך שאמר לה: "את הבאה בתור אחרי המשטרה". הנאשם הודה במעשה זה, ובגין כך הורשע בעבירת איומים נוספת (שלישית במספר).

2.הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, והצדדים נותרו חופשיים בטיעוניהם.

חוות-הדעת הפסיכיאטרית

3.חוות-הדעת הפסיכיאטרית בעניינו של הנאשם נכתבה ביום 23.11.2014, לאחר שהנאשם שהה בהסתכלות. בחוות-הדעת נקבע כי הנאשם אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין (יוער כי ההגנה לא חלקה על קביעה זו לפניי).

לצד זאת, הוּבא במסגרת חוות-הדעת הפסיכיאטרית פירוט בדבר מצבו הנפשי של הנאשם. מחוות-דעת עולה כי הנאשם לוקה בהפרעת אישיות גבולית ובהפרעה אפקטיבית (דיכאון). בגין כך, אושפז הנאשם מספר פעמים בעבר במערכת הפסיכיאטרית, ואף נמצא בעבר לא כשיר לעמוד לדין במספר הליכים שהתקיימו בעניינוֹ. בחוות-הדעת נרשם כי ידוּע על שימוש חוזר של הנאשם בסמים שונים, כולל בתקופה שקדמה למעצרו בתיק זה, וכי הנאשם מטופל במתדון. עוד צוין בחוות-הדעת הפסיכיאטרית כי: "...בעת ביצוע המעשים בהם מואשם- אין לשלול כי [הנאשם-ד.כ.ל] היה תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים שונים".

טיעוני הצדדים לעונש

4.באת-כוח המאשימה עמדה בטיעוניה על חומרת מעשיו של הנאשם שהלכו והסלימו מאישום לאישום, וכן על הערכים המוגנים שנפגעו בגינם. לגישת המאשימה, כל אחד מהאישומים נשוא כתב-האישום המתוקן מהווה אירוע נפרד לצורך קביעתו של מתחם ענישה הולמת. בהתאם לכך, טענה המאשימה כי מתחם העונש ההולם לכל אחד משלושת האישומים נע מ- 3 ועד 18 חודשי מאסר בפועל. נוכח עברו הפלילי של הנאשם, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם באופן מצטבר 9 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון, 10 חודשי מאסר בפועל בגין האישום השני ו- 11 חודשי מאסר בפועל בגין האישום השלישי, ובסך-הכל 30 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר מותנה.