ת"פ 1519-01-15 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' טרכטנברג

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 379+ 382(ב) (1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.ביום 27.10.2014 תקף הנאשם את בת זוגו רובין לוויט (להלן: "המתלוננת") בכך שמשך בשערותיה ובעט בה.

3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון, אשר במסגרתו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן. המאשימה עתרה להטלת 50 ימי מאסר בפועל בניכוי 50 ימי מעצרו, מאסר מותנה ארוך ומרתיע על כל עבירות אלימות ופיצוי למתלוננת.

4.ב"כ המאשימה עתרה לכבד את הסדר הטיעון שמבוסס על קשיים ראייתיים בשל גרסאות המתלוננת. לטענתה, העונש שיוטל על הנאשם במסגרת הסדר הטיעון, איננו משקף את מדיניות הענישה בגין העבירה שבה הורשע הנאשם.

5.ב"כ המאשימה עתרה עוד, להתחשב בכך שהנאשם והמתלוננת אינם עוד בני זוג. לטענתה יש מקום להתחשב בקביעת הפיצוי הכספי בנזק שנגרם למתלוננת ובכך שהיא אימא לילדים.

6.הסנגור עתר לכבד את הסדר הטיעון שמבוסס על קשיים משמעותיים בתיק. לטענתו באירוע נשוא כתב האישום לא נגרם למתלוננת נזק שבגינו יש לפסוק פיצוי.

7.הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכך שבני הזוג נפרדו, וכן לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם.

דיון:

8.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת בנסיבות מחמירות של בת זוגו לשעבר בכך שבעט בה ומשך בשערותיה. מדובר בעבירה חמורה שמחייבת ענישה מרתיעה. בהתאם למדיניות הענישה הראויה אשר נקבעה על ידי בית המשפט העליון, יש להטיל עונשים מרתיעים, על מבצעי עבירות אלימות כלפי בן משפחתם, למען יראו וייראו. (ראה, ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל(לא פורסם, ניתן ביום 11/10/07).