מדינת ישראל נ' קאהן ואח'

רקע: ההרשעה והתנגדותו של הממונה על עבודות השירות לריצוי מאסרו של הנאשם בעבודות שירות

1. הנאשם 4 (להלן: "לוי") הורשע לאחרונה בביצוע עבירה של סחיטה באיומים, תוך זיכויו מביצוע עבירות אחרות שיוחסו לו בכתב האישום.

2. לוי הופנה לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, ובישיבת יום 9.2.17 הונחה בפני בית המשפט חוות דעת שלילית מטעם האחרון.

3. הממונה, בחוות דעתו מיום 5.2.17, קבע כי הנאשם אמנם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלה רפואית, אולם בעניינו התקבלה חוות דעת משטרת ישראל, המלמדת על מידע מודיעיני רב לגביו, המעיד על מסוכנות הנובעת ממנו וכלפיו; כן הוסיף הממונה בחוות דעתו, כי – "לנ"ל קשרים עם עבריינים בכירים וראשי ארגון פשע המוכרים היטב למשטרה, דבר המחזק את התנגדותם להעסקתו כעובד שירות. לאור הנ"ל לא נמצא עבורו מקום השמה" (להלן: "ההחלטה").

4. בא כוחו של לוי, הסנגור אייל לביא, יצא חוצץ נגד ההחלטה, כך בישיבה שנקבעה לשמיעת טיעונים לעונש, ביום 9.2.17, והוא ביקש את בית המשפט להורות לממונה לאפשר להגנה לעיין במידע על בסיסו התקבלה ההחלטה, ועל כך הוסיף עוד את הדרישה לבירור אילו נסיונות ומאמצים נעשו מצד הממונה על מנת לנסות – בכל זאת - להשים את מרשו, לוי, לריצוי עונשו בעבודות שירות.

ההגנה ביקשה, לחלופין, אם המידע המבוקש יהא חסוי, לקבל, למצער, תמצית (פרפרזה). ההגנה עתרה עוד, כי אם לא יתקבל בידה החומר ששימש בסיס לחוות הדעת השלילית - אזי יזומן לדיון נציג משטרת ישראל.

5. בין הצדדים הושגה הסכמה, הסכמה המעוגנת למעשה בדין הקיים, לפיה אכן יזומן נותן חוות הדעת מטעם המשטרה לממונה על עבודות השירות, ויתקיים דיון בענין זה.

יצוין, כי לוי נתן הסכמתו, בהתאם להוראת סעיף 51ב (ב4) (3) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") לכך שבית המשפט יעיין במידע החסוי שהועבר לממונה על עבודות השירות, במעמד צד אחד.

6. ביני לביני, הועברה תמצית להגנה, ברוח הכללית של עמדת הממונה, כנמסר על ידי הסנגור (הפרפרזה עצמה לא הועברה לעיון בית המשפט).