ת"פ 14850-02-14 מדינת ישראל נ' טיגבה

פתח דבר

הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת הריגה, עבירה לפי סע' 298 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

על-פי עובדות כתב האישום המוסכם (ראה במ/1), ביום 08.12.13 בשעה 06:25 נהג הנאשם ברכב מסוג סובארו מ.ר. 2354623 בכביש מס' 40 מכיוון דרום לצפון אל עבר הצומת עם כביש מס' 4103 (להלן: "הצומת").

הנאשם נסע בנתיב השמאלי במהירות של כ-90 קמ"ש.

תנאי הדרך היו טובים וסבירים.

מדובר בכביש בינעירוני דו-מסלולי עם שני נתיבי נסיעה לכל כיוון, בו המהירות המותרת לנהיגה היא 90 קמ"ש. בין שני מסלולי הנסיעה בנוי אי תנועה. הצומת הינו צומת מרומזר, ובו מעבר חצייה להולכי רגל.

שדה הראיה היה פתוח מכיוון נסיעת הנאשם אל עבר הצומת המרומזר למרחק של 282 מטרים, ואל עבר הולכי הרגל שבקצה אי התנועה מול מעבר החצייה למרחק של 99 מטרים. תנאי הראות היו טובים.

הנאשם נהג בנהיגה רצופה אל תוך הצומת במהירות 90 קמ"ש, חרף העובדה שאור אדום דלק בכיוון נסיעתו, וחרף העובדה שרכב נהוג על-ידי אחר עצר בנתיב הימני לפני קו העצירה, לנוכח האור האדום ברמזור.

אותה שעה חצה רס"ל אושרי מזרחי ז"ל (להלן: "המנוח") את הכביש על-גבי מעבר החצייה ממערב למזרח, כשהרמזור להולכי הרגל בכיוון חצייתו מורה אור ירוק.

הנאשם נכנס אל הצומת, פגע עם חזית שמאל של הרכב במנוח על-גבי מעבר החציה, הטיחו למרחק של 17.5 מ' לפנים, איבד שליטה על הרכב והתהפך בימין הדרך.

כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוח שברים מרובים בגולגולת ובבסיס הגולגולת, דימום סובדוראלי גדול, שברים בעמוד השדרה, ובהמשך חוסר פעילות מוחי. מצבו הרפואי של המנוח התדרדר עד פטירתו ביום 17.12.13.

טיעוני ב"כ הצדדים