ת"פ 1450-06-14 מדינת ישראל נ' שהאב(עציר)

בתאריך 6.6.16 נגזר דינו של הנאשם בתיק זה למאסר בפועל בן 8 חודשים וכן הופעלו 4 מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו, כך שסך תקופת מאסרו הועמדה על 17 חודשי מאסר בפועל.

בשל טעות בהיסח הדעת, אחד מ-5 המאסרים על תנאי אותם בקשה המאשימה להפעיל, לא הופעל (ר' סעיף 2 לגזה"ד בו צוינה החלטתי בדבר "הפעלת כל המאסרים על תנאי שהופעלו עליו..." והפעלת 4 מתוך ה- 5 בלבד).

כעת, מבקשת המאשימה – פרקליטות מחוז חיפה, כי אורה על הפעלת המאסר על תנאי בן 6 החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ (חדרה) 46659-03-10 – ת/5 במצטבר לעונש הנ"ל ואילו ב"כ הנאשם המסכים לבקשה זו בעיקרה מבקש כי המאסר על תנאי הנוסף שיופעל לא יצטבר לתקופת המאסר הכוללת לה נדון הנאשם כאמור.

לאחר בדיקה מחודשת של גזר הדין שניתן על ידי כאמור, נוכחתי כי המאסר על תנאי שהפעלתו "נשכחה" על ידי אז, איננו זה שהמאשימה מבקשת כי אפעיל כעת, אלא זה שהוטל עליו ביום 2.3.14 בת"פ (חדרה)4268-03-14 – ת/3 – מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירה של הסגת גבול או עבירת רכוש. מאסר זה הינו בר-הפעלה בעקבות הרשעת הנאשם בתיק גניבת האופניים שבוצעה ביום 30.11.14.

לפיכך ולאחר שלקחתי בחשבון שיקולי את נימוקי בקשת ב"כ הנאשם כי אמנע מהפעלת מאסר על תנאי זה במצטבר לעונש שהוטל עליו כבר, אני מחליטה להפעילו כך ש-4 חודשים ממנו ירוצו בחופף למאסר בן 17 החודשים ו- 2 חודשים במצטבר. זאת בעיקר לנוכח הפעלת המאסר על תנאי הנוסף בן 4 החודשים (מת"פ (חדרה) 28983-02-14) שכבר הופעל בעקבות אותה עבירה של גניבת אופניים וכן לאור הטעות שנפלה כאמור בגזר הדין המקורי שניתן על ידי בתיק זה.

תקופת המאסר הכוללת אותה על הנאשם לרצות משתוקן גזה"ד כאמור, תעמוד אם כן על 19 חודשים החל מיום מעצרו 30.8.15.

המזכירות תעביר גזר דין מתוקן זה לצדדים ולשב"ס.