מדינת ישראל נ' גלמן

רקע וכתב האישום

1.ביום 10.9.2017 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר דיוני, בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. במסגרת ההסדר הדיוני הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר לעונש, במסגרתו התבקש שירות המבחן לבחון, בין היתר, גם את שאלת ביטול הרשעתו. בין הצדדים לא הושגה הסכמה לעניין העונש, כאשר המאשימה הבהירה שעמדתה היא להותרת הרשעתו של הנאשם על כנה.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הכיר הנאשם ביום 22.12.2013 את א.ע, שהינה נכה המתניידת באמצעות כיסא גלגלים (להלן: המתלוננת), זאת על דרך של התכתבות ביישומון אינטרנטי בשם "טנגו". יומיים לאחר מכן, בשעה 21:30 קבעו השניים להיפגש. המתלוננת אספה את הנאשם מביתו ברכבה והשניים נסעו למתחם "יס פלנט" בראשון לציון. משהגיעו למתחם, החנתה המתלוננת את רכבה במקום חשוך בחניה חולית. הנאשם והמתלוננת בילו בחניית המתחם כשעה וחצי, במהלכם קיימו יחסי מין כשהם בתוך הרכב. בסיום האקט המיני ביקש הנאשם מהמתלוננת שתבצע בו מין אוראלי או שתשפשף את איבר מינו. המתלוננת סירבה לבקשת הנאשם והסיעה אותו לביתו.

למחרת היום פנה הנאשם אל המתלוננת באמצעות היישומון ושאל אותה מתי היא רוצה להיפגש שוב. משהבהירה המתלוננת לנאשם שתפנה אליו כשתהייה מעוניינת, כתב לה הנאשם: "אני נותן ביד אל התמונות שלך מי אתמול" (הטעויות במקור – ע.מ), וציין בפניה שצילם באמצעות הטלפון הנייד שלו 3 תמונות שלה במהלך האקט המיני. המתלוננת ניסתה לדבר על לבו של הנאשם, ביקשה ממנו למחוק את התמונות, אמרה לו שהיא בוכה ושיש לה ילד, שאין לה כוחות נפשיים ושהיא מתקשה לתפקד. בתגובה איים הנאשם על המתלוננת שיפרסם את התמונות ושבתמורה למחיקתן הוא דורש ממנה כסף, מתנה או קיום מפגש בו תבצע בו מין אוראלי. תחנוני המתלוננת למחיקת התמונות לא הועילו, והנאשם קצב למתלוננת שעה אחת במהלכה עליה להחליט מהי התמורה שתיתן לו עבור מחיקת התמונות.

בכתב האישום לא מפורט מה אירע לאחר מכן.

תסקירי שירות המבחן

3.בעניינו של הנאשם התקבלו ארבעה תסקירים.

מהתסקיר הראשון מיום 28.2.2018 עולה שהנאשם הינו רווק, המתגורר בבית הוריו, שירת שירות צבאי מלא כנהג משאית. לאחר שחרורו פתח הנאשם עסק עצמאי, אולם לאחר שנקלע לחובות ופשט את הרגל, החל לעבוד בחברת תרופות, בה הוא עובד על מנת להחזיר את חובותיו, מזה כחמש שנים. קריסת העסק, כמו גם סיומו של קשר זוגי ארוך שנים באותה תקופה, הם שעמדו ברקע לביצוע העבירה בה הורשע הנאשם. בהתייחס למעשיו, מסר הנאשם שלא צילם את המתלוננת בסתר, אולם המציא טיעון זה על מנת להיפגש עמה. לדברי הנאשם הוא לא חשב שהוא מפחיד את המתלוננת, אולם כיום מודע לפחד שגרם לה ולפגיעה שהסב לה והביע צער על מעשיו. הנאשם הביע את רצונו להשתלב בהליך טיפולי על מנת להבין את המניעים להתנהגותו במטרה להימנע ממצבים נוספים בעתיד, אף שחש שלמד את לקחו. כגורמי סיכון ציין קצין המבחן, בין היתר, את הפער הקיים בין יכולות התפקוד של הנאשם שהן תקינות בבסיסן, לבין קשיים שונים ובכללם הכרה בצרכיו של הזולת, וכפי שקרה במקרה זה ממצוקתה של המתלוננת. כגורמי סיכוי צוינו, בין היתר, עברו הפלילי הנקי, התרשמות שירות המבחן מכך שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו ונכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי. קצין המבחן העריך שנשקפת מהנאשם סכנה לביצוע עבירות נוספות, בעיקר במצבי דחק, והמליץ לדחות את הדיון בעניינו ב – 4 חודשים לצורך העמקת האבחון ושילובו בקבוצה ייעודית לעברייני מין שעתידה הייתה להיפתח בזמנו.

4.לאור המלצת שירות המבחן נדחה הדיון ולבית המשפט הוגש תסקיר נוסף ביום 15.7.2018. מהתסקיר עולה שהנאשם השתלב בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין, שם שיתף בתחושותיו ובעמדותיו על אף זהירות וחרדה שהפגין. נקודת ציון נוספת היא העובדה שהנאשם שיתף את בת זוגו הנוכחית בקיומו של ההליך המשפטי, ממנה חווה תמיכה, והסביר זאת בהבנתו את הצורך בתמיכה לצורך הצלחת התהליך.

שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בהליך גפ"ן (גישור פוגע - נפגע) והנאשם הביע נכונותו לכך. הנאשם גילה רצון ועניין להמשיך בהליך השיקומי. לאור ההתקדמות שחלה במצבו של הנאשם ושילובו בהליך השיקומי, המליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש שיקומי בדמות צו מבחן למשך שנה וחצי, צו של"צ נרחב בהיקף של 240 שעות וכן לחייבו לחתום על התחייבות כספית.

בכל הנוגע לסוגיית ההרשעה המליץ שירות המבחן על ביטולה, זאת במטרה לחזק את דימויו העצמי של הנאשם ואת האפיק השיקומי, זאת למרות שנמצא שההרשעה "לא תפגע באופן ישיר בעבודתו כיום".

5.מתסקיר משלים נוסף מיום 20.9.2018 שהתקבל על פי החלטתי, עדכן קצין המבחן שהנאשם סיים ביום 12.8.2018 את הקבוצה הטיפולית בה נטל חלק. עוד הבהיר קצין המבחן שבמועד כתיבת התסקיר הקודם לא עמד לנגד עיניו מכתבו של מעסיקו של הנאשם לפיו להרשעתו של הנאשם תהיה השפעה שלילית על המשך העסקתו. קצין המבחן ציין שלאור מורכבות העבירה, הניתוק הרגשי והריכוז העצמי שעמדו בבסיסה, כמו גם הנזק שנגרם למתלוננת, ניתן לדחות את הדיון לפרק זמן נוסף של ארבעה חודשים, במהלכו ייערך ניסיון טיפול נוסף, במסגרתו ישולב הנאשם בהליך גפ"ן.