ת"פ 1382-09-13

לפניי בקשה מטעם המבקשת לחילוט קטנועו של המשיב (מ.ר. 52-557-78; להלן – הקטנוע), לאחר מתן גזר הדין, על פי הוראות סעיף 39(ג) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן – הפסד"פ).

א.רקע כללי תמציתי וטיעוני ב"כ הצדדים:

נגד המבקש ונאשם נוסף הוגש כתב אישום רחב היקף, בגין פרשה של התפרצויות סדרתיות לדירות מגורים ברחבי אזור תל-אביב והמרכז. ביום 17.5.15 ניתנה הכרעת הדין, שבמסגרתה הורשעו השניים ברוב רובם של האישומים.

ביום 17.6.15 נשמעו טיעוני המבקשת לעונש. הגם שב"כ המבקשת עתרה להשתת רכיבי ענישה שונים על המשיב והנאשם הנוסף, לרבות במישור הכלכלי, לא נשמעה מצידה עתירה לחילוט הקטנוע. גם ביום 5.7.12, בו ביקשה ב"כ המבקשת להוסיף טיעונים בעניין ראיות לעונש מטעם ההגנה, לא נתבקש חילוט הקטנוע (ר' בפרוטוקול, עמ' 595).

גזר הדין ניתן ביום 12.7.15. רק ביום 23.7.15, כבר במהלך תקופת הפגרה, הוגשה הבקשה דנא. בבקשה עצמה אין הסבר מדוע היא לא הועלתה במסגרת הטיעונים לעונש. כל שמצוין בה הוא כי בהכרעת הדין נקבע שהקטנוע שימש את המשיב בביצוע עבירות וכי בסיפא לכתב האישום מופיעה בקשת חילוט. בנסיבות אלה, וכאשר לפי הוראות סעיף 39(ג) לפסד"פ קיימת סמכות לבית המשפט להורות על חילוט גם לאחר מתן גזר דין, נתבקש בבקשה חילוטו של הקטנוע.

ב"כ המשיב התנגד לבקשה. ראשית ציין, כי בניגוד לטיעון ב"כ המבקשת כתב האישום האחרון שהוגש בתיק (כתב האישום המתוקן בשנית) אינו כולל בקשת חילוט, ואף כתב האישום המקורי שהוגש לא כלל בקשה כזו. שנית, מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי, כאשר לרוב מוגשת בקשת חילוט בשלב כה מאוחר רק כאשר מדובר בחפצים שעצם החזקתם אסורה על פי הדין. שלישית, הוראה על חילוט הקטנוע, בשלב מאוחר זה, תיצור חוסר איזון ברכיבי הענישה. בהקשר זה הזכיר ב"כ המשיב כי בגזר הדין השית בית המשפט על המבקש גם ענישה כלכלית משמעותית, בשיעור של עשרות אלפי ₪, ועל כן אין מקום להורות בלב זה על חילוט.

ב.דיון והכרעה:

לאחר עיון בנימוקי הבקשה והתגובה לה אין בידי להיעתר לבקשה.