ת"פ 13754-05-12 מדינת ישראל נ' יבגני

כתב האישום וההרשעה

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

לפי כתב האישום המתוקן, בתאריך 27.10.2011 בשעה 19:30 בקירוב, התקוטט הנאשם, אשר היה בגילופין, עם אחרים במתחם "אלמוג" באילת. קצין הביטחון הראשי של המקום, יוסי חנוכה, ביקש מהנאשם לעזוב את המקום אך הוא סירב. השוטרים עידן אליהו וטל בראל (להלן: "השוטרים") שנקראו למקום ביקשו, אף הם, מספר פעמים, מהנאשם לעזוב. בתחילה סירב הנאשם לבקשת השוטרים, בשלב כלשהו עזב את המקום ושוב שב למתחם. השוטרים שבו וביקשו מהנאשם לעזוב את המתחם, אך הנאשם סירב, צעק והניף ידיו. הנאשם ניסה לדחוף את השוטר עידן, השתחרר מאחיזתו של השוטר ותקף אותו במכות אגרוף בבטנו. השוטרת טל הודיע לנאשם כי אם לא יחדל הוא ייעצר. בהמשך, השוטרים וקצין הביטחון ניסו לעצור את הנאשם, אולן הוא התנגד למעצרו, בכך ששכב על הרצפה ובעט ברגליו ובידיו לעבר השוטרים. לאחר מאבק, הצליחו השלושה לעצור את הנאשם. הנאשם במעשיו גרם לשוטר עידן חבלות בבטנו והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים יוספטל שבאילת.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

2.המאשימה, באמצעות ב"כ מיכאל בן ברוך, עתרה למתחם ענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל וביקשה להטיל על הנאשם עונש המצוי ברף העליון של המתחם המוצע ומאסרים מותנים, קנס ופיצוי. התובע עמד על חומרת העבירה שביצע הנאשם והפגיעה בסדרי שלטון ומשפט. נמנו נסיבות ביצוע העבירה, ביניהן: היות הנאשם בגילופין במועד ביצוע העבירה, סירוב הנאשם להיענות לדרישת השוטרים שנכחו במקום, הפגנת האלימות מצדו וגרימת החבלות לשוטר עידן שנזקק לטיפול רפואי. התובע הפנה לתסקיר שירות המבחן וציין את התמכרותו רבת השנים של הנאשם ואי התמדתו בהליכים טיפוליים שונים בהם שולב בעברו. צוין כי גם כיום הנאשם אינו מוצא צורך לעבוד על מאפייניו ושלל נזקקות טיפולית. התובע הפנה לפסיקה רלוונטית.

3.ב"כ הנאשם, עו"ד יצחק מויאל, עתר למתחם ענישה הולם שבין אי הרשעה לבין מאסר מותנה. הסנגור לא עמד על ביטול ההרשעה, לאור המלצות שירות המבחן, וביקש להטיל על הנאשם ענישה מרתיעה צופה פני עתיד. ב"כ הנאשם לא הקל ראש בחומרת המעשים, אך הדגיש כי כתב האישום תוקן משמעותית לקולא. לנאשם אין הרשעות קודמות ולא נפתחו כנגדו תיקים נוספים מאז האירוע בשנת 2011, למרות רקעו ההתמכרותי, כך שזו לו מעידתו היחידה בחייו. הסנגור הפנה לתסקיר שירות המבחן בו פורטו רקעו המשפחתי והנפשי המורכב של הנאשם, המוכר כחולה נפש. נטען כי אין להקיש מכישלונות הטיפוליים בעברו של הנאשם, שכן אלה בוצעו מיוזמתו ולא במסגרת הליך פלילי.

ההגנה הציגה מכתב מטעם עובדת סוציאלית קידום פרויקטים שיקומיים המופנה למוסד לביטוח הלאומי, מיום 25.11.2014, ובו צוין כי הנאשם נמצא במסגרת דיור מוגן בחברת קידום פרויקטים שיקומיים בקרית גת. הנאשם מטופל במקום על ידי עובדת סוציאלית שמקיימת עמו שיחות קבועות ועל ידי מדריך שיקומי שעובד איתו על תהליך החלמה, הליכה לעבודה ולמועדון חברתי. בנוסף, הוצג מסמך רפואי מתאריך 31.12.2012, חתום על ידי ד"ר מיטלמן אירנה, רופאה בתחום הפסיכיאטריה במכבי שירותי בריאות, בסיכומו נמסר בין היתר, כי הנאשם סובל מדיכאון על רקע שימוש ממושך בקאנביס וצריכת אלכוהול, לצד הפרעת אישיות גבולית. לא נמצאו סימנים פסיכוטיים. הסנגור הפנה לפסיקה רלוונטית.