ת"פ 1341-03-15 מדינת ישראל נ' עיריית בית שאן ואח'

הנאשמת 1 (להלן: "העירייה", "הנאשמת") וכן נאשמים נוספים שהם ראש העיריה, ושני בכירים בה, הורשעו על יסוד הודאתם בכתב האישום המתוקן בשלישית במסגרת הסדר טיעון. הנאשמת הורשעה בשני אישומים בעבירות של זיהום מים (ריבוי עבירות), אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתר לסילוק פסולת (ריבוי עבירות), גרימת זיהום אויר חזק או בלתי סביר (ריבוי עבירות), גרימת ריח בלתי סביר (ריבוי עבירות) והשלכת פסולת גושית ופסולת בניין ולכלוך רשות הרבים (ריבוי עבירות).

כתב אישום וההליכים

מכתב האישום עולה כי במהלך התקופה שבין נובמבר 2009 ועד אפריל 2013 הוזרמו שפכים גולמיים לנחל חרוד במקרים רבים בשל תקלות שונות במתקני הביוב של הנאשמת שלא טופלו. כמו כן, אתר פסולת הופעל בצורה לקויה , הושלכה פסולת בכמות רבה שלא כדין ואירעו בו גם שריפות שגרמו מעבר לעצם לזיהום הסביבתי כתוצאה מהשלכת הפסולת, גם למפגעי זיהום אוויר וריח.

הנאשמים כפרו תחילה במיוחס להם ועל כן החלו להישמע הראיות בתיק כמעט עד סיום פרשת התביעה. ביום 27.1.16 הודיעו ב"כ הצדדים על הסדר טיעון שנערך בין המאשימה לבין הנאשמים בעלי התפקידים בעירייה וביקשו לגזור עליהם עונשים מוסכמים. על הנאשם 2 נגזר קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות, על הנאשם 3 נגזר קנס בסך 8,000 ₪ לצד התחייבות ועל הנאשם 4 נגזר קנס בסך 6,000 ₪ לצד התחייבות.

ביום 15.3.16 הודיעו הנאשמת וב"כ המאשימה כי הגיעו להסדר טיעון, הנאשמת הודתה והורשעה והצדדים ביקשו לטעון באופן חופשי לעונש ראוי בתוך מתחם עונש הולם של קנס שנע בין 100,000 ₪ ל- 300,000 ₪.

ראיות לעונש

מטעם התביעה הוגש פסק דין בעניינה של הנאשמת בע"פ 421/02 משנת 2002 במסגרתו נדחה ערעורה על גזר הדין שניתן כנגדה בגין זיהום מים על ידי הזרמת שפכים לנחל חרוד ונגזרו עליה קנס בסך 200,000 ₪ לצד התחייבות כספית.

מטעם ההגנה הוגש מסמך מטעם גזבר העירייה לפיו עיריית בית שאן נמצאת מזה כעשור בתוכנית הבראה ותחת חשב מלווה וזאת לאור הגרעון המובנה שיש לעירייה. עוד פורט כי לאורך השנים 2013-2016 בכל שנה צומצם הגרעון מ 27 אש"ח ועד ל- 3.4 אש"ח. הגזבר ציין כי החל משנת 2016 קיבלה מחלקת איכות הסביבה תוספת תקציבית בסך 1,119 אש"ח לשנה. בסיום כותב הוא כי תשלום סכומים שלא היו מתוקצבים יגרום לאובדן מענקים במליוני שקלים לעירייה עקב אי עמידה בתכנית ההבראה.