ת"פ 12597-06-12 מדינת ישראל נ' ד. רמתי חב' קבלנית לבנין בע"מ ואח'

1.הנאשמים הורשעו בתיק הע"ז 1839/08 בעבירות שלהלן:

הנאשמת 1 (להלן – הנאשמת) הורשעה בעבירה של העסקה שלא כדין של עובד בניגוד לסעיף 2 (א) (1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991, (להלן: "חוק עובדים זרים").

הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירה של הפרת אחריות נושא משרה בניגוד לסעיפים 5, 2(א)(1) ו- (2) לחוק עובדים זרים.

2.בתיק 12597-06-12 הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעבירות שלהלן:

הנאשמת הורשעה בעבירה של העסקה שלא כדין, ללא חוזה עבודה בכתב, ללא הסדרת ביטוח רפואי, וללא מתן פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר – בניגוד לסעיפים 2(א)(1) – (2), 2(ב)(2), 2(ב)(3), 2(ב) (7) לחוק עובדים זרים.

הנאשם הורשע בעבירה של הפרת אחריות נושא משרה, עבירה לפי סעיפים 5, 2(א)(1) – (2), 2(ב)(2), 2(ב)(3), 2(ב) (7) לחוק עובדים זרים.

3.בפתח הדיונים שהתקיימו לפני לשמיעת הטיעונים לעונש, ביקש ב"כ הנאשמים לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהורות על ענישה ללא הרשעה.

לטענת ב"כ הנאשמים, כנגד הנאשמים הוגשו שני כתבי אישום בגין אירועים שארעו בשנת 2008. העבירות הנוספות מ- 2003-2004 הסתיימו בקנס מנהלי.

לגבי האירועים משנת 2008 – בגין אירוע אחד הוגש כתב אישום ב- 2008 ובגין השני הוגש כתב אישום רק בחודש יוני 2012, כארבע שנים לאחר האירוע, כשכתב האישום נמסר לנאשם רק ביום 10.9.13, לאחר קבלת הכרעת הדין בכתב האישום הראשון.

לטענת ב"כ הנאשמים, הוא קיבל את חומר החקירה לגבי האירוע השני רק בדצמבר 2013 וניהל הוכחות בלי שהיה לו חלק ניכר מחומר החקירה, כשלטענתו היה מקום להגיש כתב אישום אחד בגין שני האירועים, אז גם היה מתברר כי לאחר האירוע הראשון העובד הזר שוחרר, דבר שהוביל להמשך העסקתו.