ת"פ 12422-07-14 מדינת ישראל נ' אבו חדיר(עציר) ואח'

רקע

1.הנאשמים 2 ו- 3 הועמדו לדין בכתב-אישום אחד, ביחד עם נאשם נוסף (הנאשם 1). ביום 17.9.2014 הורשעו הנאשמים 2 ו- 3, על-יסוד הודאתם שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו להם בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וכן ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1)+(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן בהן הודו הנאשמים 2 ו- 3, ביום 3.7.2014 בשעות 16:00-19:30, בעקבות חשד כי כפעולת נקם לחטיפת שלושת הנערים היהודים נרצח נער תושב שועפט, התאספו מספר רב של מפגינים ומפרי סדר (להלן: המפגינים), ברחוב הראשי בשכונת שועפט בואכה בית חנינה. המפגינים חסמו את הכביש באמצעות דלתות וצמיגים בוערים, וכן יידו אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון. הנאשמים היו חלק מן המפגינים האמורים, וסרבו להתפנות מן המקום. הנאשמים 2 ו- 3 יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון כאשר הם רעולי פנים.

2.הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש במסגרת הסדר הטיעון ביניהם, וכל צד נותר חופשי בטיעוניו.

טיעוני הצדדים לעונש

3.המאשימה עמדה על חומרת המעשים המיוחסים לנאשמים 2-3 ועל הערכים החברתיים שנפגעו בגינם, ועתרה למתחם ענישה הנע בין 5 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות העניין, עתרה המאשימה להטיל על שני הנאשמים 13 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס.

4.מנגד, בא-כוח הנאשם 2 הפנה לפסיקה בעניין הענישה הנוהגת בסוג העבירות בהן עסקינן. לטענת הסנגור, מתחם הענישה ההולמת נע ממספר חודשי עבודות שירות ועד מאסר בפועל קצר מאחורי סורג ובריח. הסנגור עמד על מכלול הנסיבות לקולא ועתר להסתפק בימי המעצר (כחודשיים וחצי).

בא-כוח הנאשם 3 טען כי מתחם הענישה ההולמת נע בין מאסר על תנאי ושל"צ ועד 4 חודשי מאסר בפועל (לריצוי בעבודות שירות). הסנגור עמד אף הוא על הנסיבות לקולא בעניין מרשו, וכן על הרקע שהוביל למעשים, ועתר אף הוא להסתפק בימי המעצר.

הנאשמים הביעו חרטה בדבריהם לפניי. החרטה נשמעה לי כיוצאת מהלב וככנה לגבי שני הנאשמים.

מתחם העונש ההולם

5.על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין יש לקבוע את מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות, בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובמדיניות הענישה הנהוגה.