מדינת ישראל נ' שמעיה

פתח דבר

בהתאם לסיפא לסעיף 182 לחסד"פ אודיע כבר עתה כי החלטתי לזכות הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום .

כללי

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת הפרעה לעובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק, ועבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

    

2. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 10/03/16 בשעה 08:00 או בסמוך לכך, הגיעה יערית ביטון (להלן: "המתלוננת"), עובדת ציבור אשר שימשה כמפקחת מטעם הוועדה לתכנון ובנייה במועצה האזורית חוף אשקלון, למשק 23 במשק הודיה (להלן: "המקום" או "השטח") בכדי לבצע עבודות פיקוח ואיתור מבנים לא חוקיים במקום.

    

   משהבחין הנאשם במתלוננת מצלמת את המשק, ומשהציגה את עצמה ואת תפקידה, אמר לה כי הוא מנקה את הבית ושאל אותה האם יש לה תעודה מזהה. המתלוננת בתגובה טענה שיש לה מסמכים מזהים ברכבה. בסמוך למתואר, ומשהמשיכה המתלוננת לצלם את מבני המשק, ביקש ממנה הנאשם להפסיק לצלם אך זו השיבה כי רשאית היא לצלם את המקום מתוקף תפקידה. בהמשך לאמור, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שתפס את ידה, אשר אחזה במכשיר הפלאפון, עיקם אותה וחטף מידה את מכשיר הפלאפון. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיחזיר לה את המכשיר, אך הוא סירב.

    

   בסמוך למפורט התקשר הנאשם למשטרה וטען כי הסיגו גבול לביתו, סיים את השיחה, ותקף שוב את המתלוננת בכך שהדף אותה לרצפה מספר פעמים תוך שהוא צועק לעברה ומאיים עליה ש"שתיזהר ממנו כי הוא משוגע". כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות רגישות בכתף שמאל, בשכמה השמאלית ובמותן השמאלית, המטומה על פני ASIS, וכן דם זב מידה השמאלית.

    

3. במענה לכתב האישום אשר התקיים ביום 18/10/17 וביום 13/12/17 טען ב"כ הנאשם, בשם הנאשם, כי המתלוננת היא שפלשה והסיגה גבול ללא סמכות תוך התחזות לבעלת תפקיד, וכי ניסיונו של הנאשם להוציאה משטחו היה לגיטימי ונבע מהתנגדותה של המתלוננת.

   עוד טען כי המתלוננת לא שימשה מפקחת מטעם הוועדה לתכנון בנייה, לא הוסמכה כחוק, ולא הציגה כל תעודה או אסמכתא לתפקידה גם במועד האירוע, גם בתחנת המשטרה וגם בעימות שנערך לאחר מכן.